זכות היוצרים: אריה דרעי

אם יש הפתעה בחקירה החדשה – להפתעה הזאת קוראים עו"ד יהודה וינשטיין. היועץ המשפטי לממשלה, שהיה מזוהה עם מריחת חקירות, עם טיוח תיקים, עם הגנה על מיוחסים, עם הורדת הרף הפלילי לטובת נבחרי ציבור – החליט הפעם לשנות כיוון. הוא החליט ללוות אישית את החקירה ולדחוף אותה קדימה.

וינשטיין החליף דיסק כבר לפני כשנה ועל פי גורמים במשטרה קיבל הדבר ביטוי גם בתיק חשדות השוחד נגד בנימין בן אליעזר. הוא נחרד ממה שהתגלה באותו תיק והורה לאנשי יאח"ה ללכת בו עד הסוף.

כך נהג גם בתיק החדש: ויינשטיין א', הסניגור בנשמתו, הפך לויינשטיין ב', התובע הראשי של המדינה, והפשיל שרוולים. הוא החליף כובעים, הוא צלל לפרשה, הוא העביר מסר ברור לצוות החקירה: לכו קדימה. רוצו. אני מאחוריכם.

ואכן החקירה החדשה יצאה לדרך בסתר, היה בה מידור רב והיא זכתה מראשיתה לליווי צמוד של ארבעה פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות. עליהם הוטל לפרק את המוקש החדש, עליהם הוטל להושיט עזרה למשטרה. הם אמורים גם, אם וכאשר, להגיש את כתבי האישום.

מה שהתגלה בגינה של ישראל ביתנו – גינה גדולה, יש לומר, גינה מטופחת ומושקעת - אינו מפתיע: חשדות לשוחד, להלבנת הון, למעשי מרמה, לתנועת תן וקח של כסף או שווה כסף. עוד תמנון פשע ענק ממשפחות הפשע המאורגן שהכרנו בעשור האחרון.

בערוגת החשדות הזאת מצאו החוקרים דפוסי התנהגות המזכירים להפליא את אלה של העבריין אריה דרעי: אתה רוצה תקציב, תמיכה, עזרה לעמותה או למוסד כלשהו, תקבל אותו בתנאי שתעמוד בדרישות שלנו. אנחנו, האנשים שיכולים לשחרר לך כספים, לא עובדים בחינם. עליך לזכור זאת. יש תמורה לאגרה.

דרעי כאמור הוא בעל זכות היוצרים של השיטה הזאת, לרבות השימוש במאעכרים, באנשי קשר מפוקפקים, בשליחים לדבר עבירה. הוא לא המציא אמנם את כל השיטה, אבל הוא זה ששיכלל אותה, שקידם אותה, ששידרג אותה - שגידל באמצעותה תלמידים רבים אשר מצאו את עצמם עם הזמן מרוחים בדוחות מבקר המדינה. חלק מהם נקראו אל חדרי החקירות, הגיעו אל ספסל הנאשמים וסיימו בבתי הכלא.

החשדות בתיק החדש מזכירים אפוא את מעללי שר הפנים ההוא ומחזירים אותנו חודשיים לאחור להצבעה של שרי ישראל ביתנו בוועדת החוקה של הכנסת. הוועדה דנה בהצעת החוק של ח"כ משה מזרחי לנעול את שערי הכנסת והממשלה בפני עבריינים מורשעים – וזכתה לרוב.

מי התנגד להצעה ? ניחשתם נכון: נציגי ישראל ביתנו.

מפתיע? לגמרי לא. זה עולם מושגיו של השר ליברמן. החוק הוא האויב ובאויב הנורא הזה צריך להילחם. לא חלילה בעבריינים, באוכלי שוחד, בפשע המאורגן שנחשף בתיקי אולמרט, הירשזון, דרעי ואחרים. לא ברעים. המשטרה, הפרקליטות והעיתונות החוקרת הם הבעיה ובהם צריך תמיד לקדש מלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו