"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להיערך - כדי למנוע אסון

,עודכן

האירוע אתמול ממחיש את הצורך של מדינת ישראל להחליט כיצד היא צריכה להיערך לאירועי חומרים מסוכנים (חומ"ס) אמיתיים העלולים להתרגש עלינו בעתיד. במקרה של אתמול, להערכתי, מדובר באירוע של זיהום אוויר אשר נשא בתוכו חומרים כלשהם. אין המדובר, ככל הנראה, באירוע של חומרים מסוכנים, באירועים כאלה עוצמת הריחות מובהקת ככל שמתקרבים למוקד האירוע. כמו כן, החומרים ממופים ביעילות יחסית על ידי המשרד (סטטיסטית, בכל יום יש אירוע של חומ"ס המטופל כהלכה).

כיום, במצב הנתונים הנוכחי, אין לנו די אמצעים בתחום, ואנו חשופים, חלילה, לבעיות בעתיד הנראה לעין במקרה של אירועי חומ"ס בינוניים או גדולים. כבר לפני כמה שנים פנה המשרד להגנת הסביבה לתגבור כוח האדם ובכלל זה להיערכות תקציבית הולמת לנושא הטיפול בחומ"ס, אולם לא נענה בצורה נאותה.

המשאבים הנוכחיים שברשות המשרד בלתי מספקים. כוחות המשרד דלים ויש בסך הכל כ-16 רכבי כוננות לאירועי חומ"ס. מדובר בכוח אדם שאינו מספיק לטיפול באירוע חומ"ס גדול ומשמעותי.

החשש הוא שבמקרה הבא לא יוכל המשרד לתת מענה הולם ולספק הנחיות מתאימות למשטרה, ואז עלול להיות אסון של ממש בניהול האירוע. תפקיד המשרד הוא לנטר, לזהות ולייעץ למפקד האירוע (בדרך כלל מדובר במשטרה) כיצד לנהוג. אופי ההנחיה משתנה בסקאלה שבין הסתגרות בבתים (במרבית המקרים) לפינוי האזור המועד (רק במקרים קיצוניים בלבד).

חשוב לציין כי המשרד אמנם נחשב כגוף הצלה, אולם אין לו, כאמור, כוח האדם או המשאבים שיש לגופים האחרים המטפלים באירועים מעין אלה. כך, למשל, אפשרות מעניינת היא להעביר את האחריות לאירועי חומ"ס לכיבוי אש, למשל (דבר שנהוג, לדוגמה, בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה).

לסיכום, יש להעלות את התקציב לניטור באירועי חומ"ס ולטיפול בהם באופן משמעותי (כוח אדם, רכבים, הקצאת כוננויות ועוד) או להעבירו לגוף אחר שמסוגל לעשות זאת, כדי למזער נזקים העלולים להיות קטלניים באירוע משמעותי וגדול של חומרים מסוכנים.

הכותב שימש מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר