"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדריסות - עוד זן של הטרור הערבי

,עודכן

ספק אם משטרת צרפת, ואחיותיה במדינות אירופה, מאמינה לעצמה בפרסמה הודעת הרגעה כי הנהג הדורס התורני הוא "אדם מעורער בנפשו". אולי היא מקווה כי סוג כזה של הודעה ירגיע את הציבור בפאריס, שלא מדובר בפעולת טרור אלא בטירוף זמני, מקרי, נקודתי. רק שכמו בגיאומטריה - קו הוא אוסף של נקודות, וזה מה שהולך ומתהווה במדינות שבהן יש מיעוט איסלאמי הולך וגדל, שלא נקלט בתרבות המקומית.

ישראל עצמה היתה עדה לשורה של מקרי דריסה, והם תואמים את המתרחש באירופה. באחת התקריות בגוש עציון ניסו להרגיע את הציבור כי מדובר בתאונת דרכים רגילה, ונתבדו. גם בשומרון, למגינת ליבה של משפחת הקורבן. ככל שיחריף העימות בין האיסלאם הקיצוני לבין העולם הנאור - בראש ובראשונה נגד יהודים, אבל לא רק נגדם - כן ירבו הדריסות.

בסופו של דבר, גם משטרות אירופה בעצה אחת עם ממשלותיהן יבינו כי הדריסה במכונית היא עוד זן של הטרור הערבי. יש דאעש ויש חמאס ויש אל־קאעידה וחיזבאללה ואפילו איום מאש"ף, והם פרוסים על פני שתי יבשות לפחות, ואולי גם בארה"ב.

לדריסה אין משקל רב אלא היא נדבך באווירה הקשה השוררת עתה באירופה. אם בהולנד המליצו ליהודים להימנע מלהקים סוכה, ואולי גם לא להציב את החנוכייה בחזית הבית מפני שהשלטון אינו מסוגל להדוף את ההתנכלות - במה זה שונה באורח עקרוני (בנבדל מכמותי) מהכניעה האמריקנית של סוני לאיומי צפון קוריאה לא להקרין סרט שאינו מוצא חן בעיני פיונגיאנג?

ההיסטוריה מלמדת כי לא תמיד היתה ארץ ישראל אבן שואבת ליהודים בגולה. לעיתים דווקא דחקה הגולה את היהודים מתוכה לעבר הארץ. בעבר לא היה לאן להגר. עתה קיימת ישראל, שתקבלם בזרועות פתוחות.

הנחת היסוד הציונית קובעת שהאנטישמיות היא מחלה כרונית, שאינה ניתנת לריפוי. יש תקופות שהיא פעילה ומתפשטת ואחרות שבהן ניכרת רגיעה, אבל לא צריך עוד להצניע את הפתרון המכעיס לא מעט יהודים בארצות מוצאם ולחזור להיצע הישן של קיבוץ הגלויות.

זה נשמע הזוי בעידן הגבולות הפתוחים? לא כשבתי כנסת ועוברי אורח אירופיים מותקפים בידי נהגים וטרוריסטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר