לא היה צריך להיות נביא כדי לחזות את כל האירועים שמספקת לנו מצרים מאז מהפכת תחריר, גם אם היו כאלה, גם אצלנו, שהתבשמו בחלום הדמוקרטיה ומזרח תיכון חדש. הנבואה המגשימה את עצמה מתרחשת, לצערנו, במקומות רבים בעולם. במזרח התיכון? עדיין לא. בינתיים. ועדיין, מדהים לראות עד כמה כל התחזיות הפסימיות, מבחינת ירושלים, מתממשות במהירות שיא: כמה מהר השתלטו האחים המוסלמים על הפרלמנט, כמה מהר הם השתלטו על הוועדה לשינוי החוקה וכמה מהר הציגו מועמד לנשיאות. כמה מהר הפכו שגרירות ישראל והדיפלומטים שלה ליעד לפורענות ולאגרסיביות של ההמונים, וכמה מהר נהיה ניגוחה של ישראל נושא המאחד את המפגינים. כמה מהר יצרו ביניהם האחים והצבא קואליציה לא טבעית, וכמה מהר היא התנפצה לה לרסיסים. ויש עוד. כמה מהר הפך צינור הגז המחבר אותנו למצרים ליעד לפיגועים, כמה מהר הפך הגבול הדרומי ליעד לטרור וכמה מהר הודיעו המצרים כי הם מבטלים את ההסכם להזרמת גז לישראל. הפיצוץ העכשווי של הצינור לא בפיגוע, אלא בהחלטה חד-צדדית. יש הטוענים כי מדובר המחלוקת עיסקית בלבד. זו גישה אופיטימית; והתחזיות האופטימיות של המהפכה ממתינות למימוש. הפסימיות, לעומת זאת, כבר כאן. לא תמיד מקבל משרד החוץ קרדיט, אבל במקרה של מצרים דווקא מגיע לו ולדיפלומטים שלו, שניתחו נכון את המצב. גם שר האוצר העריך נכונה את המתרחש. בקצב הזה, השכנה הדרומית שלנו עוד עלולה להפוך למדינת אויב הרבה יותר מהר מהמצופה. הלוואי שאנחנו טועים. הלוואי שטעינו בכל התחזיות עד עתה. הסכם הגז בין ממשלת מצרים לישראל נחתם ב-2005 והיווה חלק מהסכם השלום בין המדינות. חברת EMG - שכ-21 אחוזים ממנה בבעלותו של איש העסקים הישראלי יוסי מימן, אדם המאמין בכנות ובאומץ רב בשלום, רוכשת את הגז ממצרים ומוכרת אותו ללקוחות בישראל. מאז נפילתו של מובארק הפך חצי האי סיני כמעט ל-No man's land. צינור הגז פוצץ יותר מכ-14 פעמים על ידי בדואים שהחלו לגבות דמי חסות וטרוריסטים. הצינורות תוקנו והספקת הגז שבה לישראל, אלא שעם כל הכבוד לבדואים, דווקא ממשלת מצרים, שהיתה אמורה להשגיח על הצינור, היא שהביאה לפיצוצו הסופי. במצרים, גם בעידן מובארק, היו שביקרו את הסכם הגז עם ישראל בטענה שכלכלית הוא נוטה לטובת ישראל. אבל, אין ספק כי האקלים החדש במצרים כלפי ישראל הקל על הצעד שננקט אתמול, שייתכנו לו השלכות מרחיקות לכת - מה שלא היה מתאפשר בעידן מובארק. הסכם הגז בין ישראל למצרים הפך לאחד הנושאים המרכזיים לניגוח המשטר הישן. קהיר מקיימת חקירה מקיפה בנושא. שני בניו של מובארק ובכירים מהמשטר הישן נחקרים בפרשת שוחד גדולה בעניין. העם, הסובל מחרפת רעב, קורא כל יום בעיתונים כיצד ישראל אחראית לאובדן מיליוני דולרים שנגזלו מהעם המצרי. והנה לכם מרשם פשוט כיצד לאחד את העם, להגביר את השנאה למשטר הישן ובד בבד לטפח את השנאה לישראל. וכמעט בה בעת קורא הפרלמנט המצרי למופתי של מצרים לפרוש לאחר שביקר במסגד אל-אקצא, כאילו נתן בכך לגיטימציה לכיבוש הציוני. כמה מהר הכל קורה, כמה מהר באו הגעגועים למובארק. מצרים כבר לא תספק לנו גז, אבל היא תמשיך לספק לנו, לצערנו, חומר דליק.
