הלקח: לחזור למדיניות אחראית

אילו חדשות רעות, ירידה במספר העניים. כל הבכיינים האינטרסנטיים מיהרו לחפש אתמול תירוצים. בשורה התחתונה, זהו דו"ח העוני החיובי ביותר זה שנים. הוא מראה על מגמה חיובית של ממש שהתרחשה בסיכום 2013.

אסור להסתכל רק על התמונה המדכאת של מספר העניים הכולל. זה נכון שיש עוד הרבה מה לעשות, השאלה היא איזו מדיניות תטפל בצורה הטובה ביותר בבעיית העוני. ומה שברור זה שזו תהיה מדיניות שתייצר מקומות עבודה חדשים ותעודד השתלבות בשוק העבודה. רק 5.7% מהמשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים מוגדרות כעניות. עלייה קלה ביחס ל־2012 - ועדיין מדובר במיעוט.

המדיניות הכלכלית שהובילה ממשלת נתניהו הקודמת יצרה משרות. יצרה יציבות כלכלית בצורת התקציב הדו־שנתי שיזם שר האוצר המוצלח יובל שטייניץ. נכון שב־2013 היו בחירות, אבל את מקומות העבודה יצרה הממשלה הקודמת. מה עוד שבקיץ של אותה שנה העלה שר האוצר הטרי לפיד את המסים וקיצץ את קצבאות הילדים, ועדיין המדינה סיימה את השנה ההיא עם פחות עניים מאשר בשנה הקודמת. מה שמסביר שרעיונות של ימין כלכלי עובדים.

אתמול כבר שמעתי גל של הכחשות בנוגע לנתונים שפורסמו. אסור להיכנס למרה שחורה מהיקף העוני הגבוה. השיפור לא הגיע סתם בחלל ריק, הוא הגיע עקב מדיניות כלכלית אחראית.

אילו היה עובר התקציב הסופר־פופוליסטי שתיכנן לנו לפיד, היינו מקבלים בזבזנות ממשלתית, עלייה באבטלה, ובסופו של דבר גם עלייה בשיעור העוני. צריך לחזור במהרה למדיניות אחראית, שתפתח שווקים לתחרות, תקטין את מעורבות הממשלה בחיים שלנו, ועל ידי כך תעודד יצירה של מקומות עבודה והשתלבות של מעגלים רחבים ככל האפשר בתעסוקה. הדרך הכדאית שתחלץ את אנשים מחרפת העוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו