להסתיר מחדל? לא מוסרי

ברור שהתאונה הרפואית הקשה שאירעה בבית החולים איכילוב - כאשר אזורים בריאים במוח של החולה הוקרנו ונהרסו באופן בלתי הפיך, מה שגרם לנכות קשה ובלתי הפיכה אצל אברהם מטקוביץ - לא היתה צריכה להתרחש. אבל טעויות רפואיות קורות, לצערנו, לעיתים לא רחוקות, וכפי שכבר פורסם, לפי הערכות משרד הבריאות, כ-1,000 חולים מתים מדי שנה מטיפול רפואי כושל ומוטעה.

השאלות המוסריות והציבוריות המרכזיות הן לא אם תאונות רפואיות קורות, אלא מה עושים בתי החולים, קופות החולים ומשרד הבריאות כדי לצמצם ככל שניתן את התרחשותן על ידי הפקת לקחים מתאונות רפואיות, ואם הם פועלים בשקיפות מול החולה ומול הציבור.

במקרה זה פעל איכילוב בשקיפות ובהוגנות מלאות מול החולה כאשר הוא דיווח לו על המחדל וכאשר הוא הפיק לקחים בדרך ביצוע טיפולי ההקרנות. ואולם בהנהלת איכילוב לא דיווחו על המחדל למשרד הבריאות כפי שהם מחויבים לעשות, ולמעשה המקרה נודע למשרד הבריאות רק בזכות פניית "ישראל היום" בשבוע שעבר.

אף על פי שבאיכילוב לא דיווחו זה יותר משנתיים(!) על התאונה למשרד הבריאות, הנהלת המשרד בחרה תחילה למסור ל"ישראל היום" תגובה שלא שיקפה (בלשון המעטה) את האמת ולא את טובת הציבור, ולאחר מכן מסרה תגובה מלאה יותר, שגם בה אין התייחסות ערכית וציבורית להסתרה של איכילוב.

התגובה של משרד הבריאות לא כללה, כאמור, גם שום תגובה משמעותית בקשר להתנהגות הפסולה של איכילוב בהסתרת המקרה מפניו: כי הרי מה שלא מוסרי בטעות הרפואית הוא הסתרתה והימנעות מהפקת לקחים - כפי שעשו באיכילוב מול משרד הבריאות וכפי שעשו במשרד הבריאות מול כל הציבור בישראל.