"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לבני מציגה: שיאים של מגלומניה

,עודכן

ציפי לבני ערכה אתמול ביקור מתוקשר עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, והעלתה לעמודה בפייסבוק סטטוס דביק, כולל תמונה שלה עם הילדים מדליקה נרות חנוכה. מעבר לעובדה שאת נרות חנוכה מתחילים להדליק רק מחר בערב, לא ברור אילו הורים היו מוכנים שלבני - אחרי מופע ההשתוללות ההזוי שלה, שכלל פליטת מילים בלתי חינוכיות בעליל יממה קודם לכן באולפן הטלוויזיה - תתקרב לילדיהם הרכים ותהפוך אותם לתעמולת בחירות מזדמנת.

ביקורי פוליטיקאים בתוכניות בידור הפכו כמעט למסורת. מה שהתחיל כנראה בארה"ב, התפשט והלך בכל העולם ולא פסח גם עלינו. בניגוד לראיון רציני בתוכנית חדשות או תחקירים, ראיון בתוכנית בידור מאפשר לפוליטיקאי לשדר החוצה את הצד הקליל שבו, זה שמאפשר ש"יירדו עליו", והוא בתגובה משחרר את חרצובות לשונו לקול צחוקם של המראיינים והצופים באולפן.

אבל נדמה שמופע אימים, כמו שהעניקה לבני ב"מצב האומה" במוצאי השבת, לא היה עוד. מעבר לצחוקים והאווירה המבודחת, קשה להאמין שהאישה הזו היתה שרת המשפטים עד לפני שבועיים, ועוד רואה בעצמה מועמדת לראשות הממשלה. גם בשיחות סגורות נזהרים פשוטי הפוליטיקאים מלדבר בשפת הביבים שהרשתה לעצמה לבני. במהלך הראיון, כשהיא מרגישה פתוחה ומשוחררת מכללי הפוליטיקלי קורקט, חשפה לעינינו הנדהמות את הלך מחשבותיה ועולמה הפנימי - והגילוי, איך לומר, אינו מרנין במיוחד. נראה ש"תת־רמה" יאפיין את מה שראינו באופן הקרוב ביותר.

לבני הוכיחה במילותיה את מה שרבים חשבו עליה לאור התנהלותה הפוליטית במהלך השנים: שהיא שטחית, יהירה, מנותקת מכל מימד של זמן ומקום, וזה רק אם אמרה את הדברים כדי להצחיק. אם היא באמת גם מאמינה למה שאמרה ("להישאר או לא להישאר באותה מפלגה זה שיקול פוליטי של פוליטיקאים... הם מסתובבים, אבל אני תמיד נשארת"), המצב גרוע יותר משחשבו. כבר מדובר בשבירת שיאי מגלומניה ברמות שלא ידענו.

אז מה הפלא שעמוד הפייסבוק שלה התמלא באלפי תגובות נזעמות ובדיחות על חשבונה? ומה הפלא שוועידת מפלגת העבודה אתמול, שאישרה את איחוד המפלגות, היתה כה עגומה וחיוורת? למרות הניסיון הנואש ליצור תחושה של שינוי באוויר, להפיח תקווה מזויפת בפעילים ולהכריז חלושות, רק כי חייבים: "הו הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא" בכניסתו של בוז'י הרצוג, חברי הוועידה אתמול נראו כבויים, עייפים ובעיקר סקפטיים. זה לא השינוי שלו ייחלו. צירופה של לבני לא מעביר ולו מנדט אחד ממחנה הימין לשמאל. אחרי הופעתה יום קודם הם חוששים שהוא אף ירחיק מצביעים. בסך הכל לשמאל, יש שם של אניני טעם. לא בדיוק מסתדר עם דברי הבלע שנפלטו מפיה של לבני.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מתי טוכפלד

הפרשן הפוליטי של "ישראל היום". התחיל את דרכו העיתונאית ברדיו "קול חי", המקומון "מלאבס" של רשת שוקן וב"מקור ראשון". שימש ככתב פוליטי של "ישראל היום" מהקמתו ועד מינויו לפרשן הפוליטי. במהלך עבודתו הוביל את סיקור התחום הפוליטי בשורה ארוכה של חשיפות וגילויים על המתרחש במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה. נשוי לנעמה ואב לחמישה ילדים. מתגורר בירושלים.

כדאילהכיר