הספדים עושים טוב למכבי ת"א. ב-48 השעות בין המשחקים קראו הצהובים את סיכומי העונה אחרי בושת המשחק הראשון. לאואקה עלתה אתמול קבוצה שרק המדים הזכירו שזו אותה אחת שהיתה שם יומיים קודם. כדי להתאושש היה צריך לחזור ל"בייסיק", לדברים שאיתם מכבי הלכה כל העונה. במשחקים כאלה אין מקום לגימיקים. בכל פעם שמכבי ניסתה שינוי בחמישייה כדי להפתיע, היא נפלה. זה קרה עם מילאן מצ'באן במשחק הראשון בוויטוריה בעונה שעברה, עם טל בורשטיין ודמונד מאלט נגד ברצלונה, עם תיאו פפאלוקאס נגד קאנטו ועם ההרכב נטול רכז טבעי במשחק הראשון. שפנים מקומם במקום אחר, לא במשחקים כאלה. מכבי חזרה ליוגב אוחיון (משחק מכונן בקריירה) ולריצ'רד הנדריקס בחמישייה, סחורצאניטיס ודיוויד בלו שבו לספסל ותיאו פפאלוקאס קיבל שימוש נאות. זה אומר שלא צריך לעשות שמיניות באוויר אלא לשחק את הכדורסל והרוטציות הקבועות. במצב הזה אפשר לרוץ, להתמודד בריבאונד ולנעול את קשת השלוש ברוב המחצית השנייה. ההפתעה היחידה היתה שון ג'יימס, שהיה עוד אקס-פקטור. איך יודעים במספרים שמכבי הצליחה טקטית? 32 זריקות לשלוש של פנאתינייקוס הן העדות שמכבי פירקה והעלימה את משחק הפיקנרול הכי טוב באירופה. הנתון השני הוא 20 נקודות של קוסטאס קיימקוגלו שהיה הקלע המוביל. הפורוורד הג'ינג'י הוא שחקן אפור שז'ליקו אוברדוביץ' קידם בצורה מופלאה, אבל אם הוא צובר הנקודות העיקרי, פאו בבעיה. מתברר שגם לשועל הסרבי יש בלאק אאוטים (ההרכב ברבע השלישי עם סאטו, קיימקוגלו וצארצאריס כאשר שאראס ודיאמנטידיס בחוץ), ומתברר שהוא לא יכול לצאת מכל בור. פתאום מכבי יכולה לשחזר את מבצע סיינה מול אולימפיאקוס בעונה שעברה, אבל שלא תמהר לחגוג משתי סיבות: 1. פנאתינייקוס מצוינת בחוץ העונה 2. גם היא יודעת פרק בקאמבקים לא פחות טוב ממכבי.
