אסור לוותר על רכז טבעי

1. שתי קלישאות התמוטטו אתמול. הראשונה היא שבתחילת הסידרה הלחץ הוא על הקבוצה הביתית. במקום לחץ על הירוקים, ראינו את האורחת באואקה במצב של חוסר תפקוד. השנייה היא שלא משנה מי פותח, אלא מי מסיים. לחמישייה שהעלה דיוויד בלאט היה מחיר כבד בהמשך: אי אפשר לפתוח משחק בחוץ ומול קבוצה כמו פנאתינייקוס בלי רכז טבעי. הנדריקס היה הסנטר הפותח והאפקטיבי באחרונה, אבל בלאט העדיף לפתוח עם סופו, אולי משיקולים מנטליים לגבי היווני. דיוויד בלו הוא בעיית ריבאונד, בטח מול קבוצה שכזו, אבל גם הוא פתח. נגד אוברדוביץ' אתה חייב ליזום ולהפתיע, אך להעלות את בורשטיין בחמישייה זה לא הפתעה, אלא ניסיון להתאים את עצמך ליריבה.

2. מכבי היתה חייבת לנסות לרוץ. מי שמכיר את הקבוצות יודע שפאו היא קבוצה שמשחקת בשליטה. בפועל, מכבי סיימה מחצית ראשונה בלי אף נקודה קלה. דווקא הירוקים, שלא רצים כאופציה ראשונה, עשו יותר מ-15 נקודות ממתפרצות והתקפות מעבר. במשחקים כאלה חשוב מי שולף ראשון, וגם כאן הקדים אוברדוביץ' את בלאט בצעד גדול. המעבר שלו להרכב שלושת הגארדים השאיר את הצהובים ללא תשובה בדרך לריצת 0:22 משני צידי הרבע השני. בלאט הולך כל העונה עם אוחיון, ופפאלוקאס עשה צעד קדימה כדי להביא את הניסיון שלו במאני טיים. בפועל, קיבלנו שמונה דקות שלהם ביחד במחצית הראשונה.

3. היה ברור שהמשחקים האלה יוכרעו בצבע. התוצאה במחצית הראשונה היתה 2:14 למספרי 5 של פנאתינייקוס, שרוב המחצית עמדה על 90 אחוז מ-2. מצבת הגבוהים של מכבי בעייתית במשחקים מול הגדולות של אירופה מרובות הסנטימטרים והעומק, וראינו את זה גם נגד ברצלונה.

נ.ב. אל תבנו על המהפכים שהיו בסדרות ההצלבה בעונה שעברה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו