בלי ציניות: אני מילואימניק גאה
, עודכן
יש סטיקר שלעתים אנו רואים על מכוניות של חיילי מילואים או של משפחותיהם - "אני מילואימניק גאה" - ובעולם הציני שבו אנו חיים רבים שואלים במה אתם כל כך גאים. אשתדל לתת את התשובה שמשותפת לרבים מאנשי המילואים.
אני גאה במגוון האנושי הקיים במערך המילואים, שלמרות הדעות השונות וההבדלים הקיימים - אנשים שמגיעים מהמרכז ומהפריפריה, מההתנחלויות ומהקיבוצים ומכל האזורים והמגזרים - מתעלים מעל המחלוקות היומיומיות ומתאחדים יחד למשפחה מלוכדת ומלאת מוטיבציה בשביל לשרת את המדינה.
אני גאה בלוחמי המילואים ביבשה, בים ובאוויר שמוכנים לעזוב את משפחותיהם בשיגרה ובחירום ולסכן את חייהם לטובת העם והארץ. ראיתי בעיניים במבצע צוק איתן פלוגות שריון במילואים מובילות את הגדודים שלהן בבגרות, במקצועיות, באחריות ובאומץ לב. לאחר חזרתם מהרצועה, אנשים שמשמשים מנכ"לים באזרחות שכבו עד צוואר באדמת פודרה במחסום ארז וטיפלו בטנקים.
אני גאה באנשי המינהלה והחימוש במילואים שעובדים לילות כימים כדי שהכלים והציוד יהיו כשירים ללוחמה. אני זוכר באחת הפעמים כשהיינו בשירות מילואים באזור חברון ירד שלג כבד והג'יפ שלי נתקע, ובתוך זמן קצר הגיע צוות של אנשי מילואים - מכונאים של הגדוד שלנו - ואחד מהם נשכב מתחת לג'יפ בשלג והחל לתקנו. מובן שיצאתי מייד מהג'יפ לעזור לו אבל הוא אמר לי: "אם אתה עומד בחוץ אני מפסיק לתקן! למה ששנינו נסבול בקור?"
אני גאה בנהגי המובילים במילואים, שחלקם צעירים וחלקם בשנות השבעים לחייהם. בתוך כמה שעות עוזבים את הבית ומעבירים את כל צה"ל - פעם לצפון ופעם לדרום - בלי להתלונן ובלי להתבכיין.
אני גאה בצוותים הרפואיים במילואים שמורכבים מרופאים בבתי החולים בכל רחבי הארץ, שבן רגע הופכים להיות רופאי שדה עם צוותים מגוונים ועם פנס ראש לראשם, מבצעים ניתוחים מסובכים במהירות וביעילות ולפעמים ממש תחת אש. הייתי צמוד לצוות כזה לאורך כל צוק איתן וראיתי את הרופא בוכה ממש כשאיבד חייל ולא הצליח להצילו. ראיתי גם את צהלות השמחה שלו כשהצליח להציל את אחד הקצינים שהגיע עם פגיעת ירי בשתי הירכיים.
אני גאה בטייסי המילואים שממש מחזיקים את הטייסות: הם יודעים להגיע ולפנות נפגעים באומץ ובמסירות מכל מקום שאליו הם נקראים וגם תחת אש.
אני גאה במפקדים במילואים, שאפשר לומר שכל השנה נמצאים במילואים - מהקשר היומיומי עם החיילים ועד הכנת האימונים והתעסוקות המבצעיות.
אני גאה בפלוגות הרבנות הצבאית במילואים שמגיעות בשעות הקטנות של הלילה לאחר אירוע עם כמה הרוגים. בצוק איתן הן נכנסו לתוך שטח הלחימה כדי לחפש את ההרוגים ולהביא אותם לקבר ישראל.
אני מקווה, בייחוד בימים האלה, כאשר ישראל נמצאת בעיצומה של מערכת בחירות המחדדת את השונה בינינו ומפרידה בין אנשים ומגזרים שונים, שנדע ללמוד מחיילי המילואים מהי אחדות ולא אחידות, מהי אכפתיות ומהי מסירות לעם ישראל ולמדינת ישראל.
הכותב הוא איש עסקים שמשמש בזמן חירום סגן מפקד חטיבת הנח"ל