הפצצות ההבל של הח"כים

אמש נזכרתי בתמונה שמלאו לה כבר 33 שנים: סמוך לחג השבועות, בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת ה־10, הורה מנחם בגין על הפצצת הכור הגרעיני בעיראק בטרם ייצר את פצצת הגרעין האיסלאמית הראשונה במזרח התיכון. מייד פצחה מקהלה לוחשת בראשות שמעון פרס ועזר ויצמן מהעבודה ושותפיה (אך לא חיים הרצוג ויצחק רבין) בטענה שבגין עשה שימוש בחיל האוויר לצורכי בחירות.

צפיתי בבגין שעה שהתייצב מול אלפי אוהדיו וזעק (לפי זיכרוני): יהודים, אתה מכירים אותי כבר כ־40 שנים, אתם מאמינים שהייתי מסתכן לשלוח יהודי אחד להיהרג, או גרוע מזה - לשבי עם עינויים - לצורכי בחירות? והקהל זעק בוז לפרס ולוויצמן.

אתמול היתה מהדורה־ב' זעירה ללילה הארוך ההוא. ח"כית אלמונית וקלת לשון בשם יפעת קריב מיש עתיד, וכן תמר זנדברג ועיסאווי פרג' ממרצ, ובמידה יותר אחראית וזהירה גם נחמן שי מהעבודה - תהו אם הפצצת חיל האוויר ליד דמשק נועדה לחזק את בנימין נתניהו במערכת הבחירות שכבר נפתחה בפועל.

ישראל נהגה בתבונה ולא קיבלה אחריות לתקיפה כדי להקל על בשאר אסד להימנע מתגובה, אבל קריב־זנדברג־פרג' הזדרזו להלשין. אהוד יערי סיפר אמש בערוץ 2 כי הטלוויזיה של חיזבאללה התמוגגה מנחת למשמע דברי קריב, שהיא - כמה מפתיע - חברת ועדת החוץ והביטחון.

אך כיצד לדעתם מתנהל הליך קבלת ההחלטה להפציץ? נתניהו מטלפן אל משה (בוגי) יעלון ומזמין תקיפה כמה שעות לפני עריכת סקר דעת הקהל הבא?

הבל. המודיעין מזהה ובודק, וחיל האוויר מכין הצעה, והם פועלים על פי מדדים שקבע יעלון לפני זמן רב: צה"ל יתקוף רק כאשר תהיה פגיעה בריבונות הישראלית, או העברת נשק איכותי לחיזבאללה, וגם כימי.

מילא שהח"כים השוליים האלה מפטפטים את כבודם לדעת. זו זכותם; ומילא שצה"ל אינו יכול להגיב מפני שלא קיבל אחריות לתקיפה האווירית; אבל כמה אי אמון וציניות וספקות שווא זורים וזורעים ח"כים כמו קריב וזנדברג בלב נכדות ונכדים, בנות ובנים במדים, וכלל האוכלוסייה, ולשווא? נזק לשמו.