ארבע מחשבות לקראת הבחירות

1 ממשלות ישראל מחזיקות מעמד שנתיים בממוצע: הממשלה הבאה, הממשלה ה־34, תושבע קצת אחרי יום העצמאות ה־67. במציאות הזאת קשה למשול, בלשון המעטה. אי אפשר לתכנן דבר וחצי דבר למרחקים ארוכים. הליכי החקיקה, פרויקטים גדולים והניסיונות "לשנות סדרי עולם" בכל תחום שהוא לוקחים זמן, וכשהולכים לבחירות מדי שנתיים, הכל נעצר. 

הממשלות נופלות כי המפלגות המסורתיות לא גורפות מספיק מנדטים שיספקו להן "ביטחון ממשלי". על כן, המפלגות הגדולות נאלצות להרכיב קואליציות לא נוחות במקרה הטוב, ובלתי אפשריות בלא מעט מקרים. המפתח נמצא באחוז החסימה הנמוך (שלאחר שהועלה עומד על 3.25% בלבד), המאפשר לסיעות עם מנדטים בודדים להיכנס לכנסת. חשוב להעלות דרמטית את אחוז החסימה, כך שבמערכת יישארו מפלגות בודדות: מפלגת ימין, שמאל, חרדית וערבית. כל השאר יתכנסו אליהן. זו אינה פגיעה בדמוקרטיה: דמוקרטיות ותיקות ומנוסות משלנו מתנהלות להפליא עם הרבה פחות סיעות בבתי הנבחרים. פגיעה בייצוג הקבוצות הקטנות? לא ממש. מישהו הבין איזו קבוצה קטנה מייצגת קדימה, עם שני המנדטים שלה?

2 יום הבוחר הוא יום שבתון שמשתק את המשק, ועלותו נאמדת במאות מיליוני שקלים. והאזרח - אכן בוחר: בין יציאה למסע קניות, לים או למנגל בפארק (ותוך כדי נפנוף גם מתלונן על הממשלה). הוא כבר לא בהכרח בוחר להצביע. וכך מפסידה הדמוקרטיה הישראלית הפסד כפול - גם כלכלי וגם דמוקרטי. הזכות להצביע היא חובה אזרחית, וככזאת יש לקבוע בחוק חובת הצבעה. אינך מאמין במערכת השלטונית? שים פתק לבן, שים שני פתקים, תצביע לגמלאים - אבל תצביע. האם חובת ההצבעה תהווה פגיעה בחירויות הפרט? ממש לא, הרי הצבעה היא האקט הדמוקרטי האולטימטיבי. ואם ההצבעה הופכת לחובה, אפשר גם לבטל את יום השבתון. לחגוג את הדמוקרטיה - וללכת לעבודה. וכך פתרנו שתי בעיות: שיעורי ההצבעה הנמוכים והפגיעה הכלכלית במשק. בכמה מדינות דמוקרטיות, דוגמת אוסטרליה, ההצבעה כבר מעוגנת בחוק. 

3 בעידן הרשתות החברתיות, תשדירי הבחירות מיותרים. בבחירות האחרונות הפכו התשדירים לנחלתם של המשוגעים לדבר בלבד, חובבי הז'אנר. התשדירים עולים מיליונים למשלם המסים וזוכים לאחוזי רייטינג נמוכים ביותר. סרטונים שרצים בפייסבוק ובטוויטר זוכים ליותר חשיפה ממילא, ובכל מקרה, המוצלחים שבהם ימצאו בסופו של דבר את דרכם אל מהדורות החדשות, לאתרי החדשות ולעיתונים. 

4 ובהמשך לסעיף הקודם, הערה ל"פוליטיקאים החדשים": חבר'ה, אין דבר כזה "פוליטיקה חדשה". פוליטיקה יש רק אחת, כאן ובקמצ'טקה, אז ועכשיו. היא כוללת תככים, סכינים, דילים, עסקנים וצילומים עם תינוקות. שימוש בפייסבוק לא הופך פוליטיקאי ל"פוליטיקאי מהסוג החדש". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו