הרציונליות על פי דמפסי

העולם, בסוגיית הגרעין האיראני, התעורר. זה עדיין לא מספיק, אבל גם זה משהו, בעיקר אם נשווה לעבר.

ההתקדמות של פרויקט הגרעין האיראני מככבת היום בכל עיתוני העולם, לא רק בישראל. פתאום העולם כולו רואה עד כמה מדובר בעסק בעייתי ומסוכן. פתאום לגיטימי להקשיח את הסנקציות. פתאום מותר לתהות, בקול רם, אם הסנקציות, קשוחות ככל שיהיו, הן בכלל אפקטיביות. פתאום "תקיפה" אינה מילה גסה, למרות הצהרות רמטכ"ל צבא ארה"ב, הגנרל דמפסי.

לקח לעולם זמן להבין שהסנקציות הראשונות, שהטילה מועצת הביטחון נגד הגרעין האיראני ב-2006, היו חסרות שיניים. גם שלושת הסבבים שבאו בהמשך לא באמת דיגדגו את טהרן. רק לאחרונה, בעקבות הדו"ח ההחלטי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בנובמבר, שחשף את מה שהעולם ידע אך סירב להפנים, החליטה הקהילה הבינלאומית - לפחות בחלקה - לעלות מדרגה: אמברגו על הנפט (האיחוד האירופי) ונגד הבנק המרכזי של איראן (ארה"ב). בסוף השבוע דווח כי ארה"ב והאיחוד אף מתכננים צעד חסר תקדים: להוציא את איראן ממסלקת הכספים הבינלאומית, סוויפט. דברים זזים.

איראן, כך אומרים מקורות בממשל האמריקני ל"גרדיאן", אינה לוקחת שום דבר ברצינות: לא את הסנקציות, לא את קריסת כלכלתה שלה, גם לא את איום התקיפה. לא ממש משטר רציונלי, בניגוד לעמדתו של הגנרל דמפסי. סדרי העדיפויות של המשטר האיראני מעט שונים ממה שאנחנו מכירים. מטרת משטר האייתוללות היא לשרוד. ההישרדות, בתפיסת עולמו, היא באמצעות נשק גרעיני, טרור וקואליציות עם משטרים כמו זה של אסד וארגונים כמו חיזבאללה. זה הרציונל האיראני. הגנרל דמפסי הצליח אתמול להגדיר מחדש את המושג: מבחינתו המשטר האיראני "הגיוני", אך תקיפתו "בלתי שקולה". כנראה צריך ארבעה כוכבים על הכתפיים כדי להבין.

טהרן בלחץ. בתחום החוץ הסנקציות נעשות קשוחות יותר ואופציה צבאית נמצאת על השולחן. במישור הפנימי הכלכלה במצוקה, האבטלה גוברת, הרחוב רוטן ובעל הברית אסד במצוקה. משטר רציונלי היה מוותר, אך לא משטר האייתוללות המבקש מו"מ רק כדי להרוויח זמן.

לא בטוח שהממשל בוושינגטון באמת מבין זאת. יכול להיות שהסעודים יצליחו לשכנע אותם טוב יותר מאיתנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו