מערכות אבטחת המידע היו מוכנות. הכוונות היו רשומות על הקיר של פורום ההאקרים. הם אמרו שיתקיפו שרתי דואר של בנקים ישראליים, וההתקפה הראשונה כבר מאחורינו. הפריצה אמנם נכשלה, אבל אנשי האבטחה יודעים שזו היתה סנונית ראשונה, ובעקבותיה יגיעו עוד ועוד התקפות. היעד הפעם, בנק מסחרי, מצביע על עליית מדרגה ב"בנק המטרות". לא עוד אתרי תדמית מסחריים או אתרים קיקיוניים חסרי הגנה, אלא בנק, אחד משלושת הבנקים המובילים במדינה, שכולם יודעים שההגנה על המחשבים שלו היא הטובה ביותר האפשרית, וכאן אין מקום לפשרה. ההאקרים ניסו לחדור למחשבים האישיים של עובדי הבנק, כנראה כדי לראות את המידע בקבצים המצורפים להודעות הדואר. מידע רגיש, שחשיפתו היא הרבה יותר חמורה מאשר חשיפה של מספרי כרטיסי אשראי. הם עוד לא הגיעו למערכות הפיננסיות, שהן קשות עוד יותר לפיצוח. חבלה בפעולת מערכות מחשוב של בנקים, של מערכות חשמל ומים ובכלל של תשתיות קריטיות עלולה להביא לפגיעה חמורה בכלכלת המדינה הנפגעת. אין ספק שהמלחמה הבאה תתחיל במתקפת סייבר. שיתוק מערכות מחשבים הוא קריטי בכל מלחמה במאה ה-21. ישראל נמצאת במקום טוב, נוסף על פינלנד ושבדיה, בהגנה על מערכות המידע שלה. היא הקימה כוח משימה מיוחד לענייני סייבר שיעריך את האיומים על תשתיות קריטיות במדינה, אולם זה משחק מתמיד של חתול ועכבר, ואי אפשר להתעלם יותר מן התחכום הגובר של הפורצים. כדי למנוע אפשרות של פריצה קריטית צריך להעמיק את שיתוף המידע בין מדינות, ובזמן אמת, ולחזק את הקשר בין חברות אבטחת המידע הפועלות בישראל, כדי שאלה יוכלו להתכונן יחד להגן מפני ההתקפות שעוד יבואו.
