"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ילד הוא לא נכס מניב

,עודכן

בשבוע שעבר התקיים בכנסת דיון משותף של הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה לזכויות הילד. הדיון עסק במסקנותיה של ועדת שניט, שעיקרן ביטול חזקת הגיל הרך, הקובעת שבעת גירושים, ילד עד גיל 6 יעבור לחזקת האם. הדיון היה יצרי וקשה, ובלט בו לרעה ניסיון לסתימת פיותיהם של אלו המצדדים בשניט. תכלית הדיון היתה ניגוח מסקנות ועדת שניט, שנדמה שהארגונים הפמיניסטיים רואים בהן איום על עצם קיומם. לא מפליא אותי שארגוני הנשים בחרו לקיים את הדיון דווקא בוועדה לקידום מעמד האישה; ארגונים אלה נחושים לקדם את עניינם, גם אם הדרך להשגת המטרה עוברת דרך רמיסת זכויות הילדים לקשר עם הוריהם.

בעיניי, "הג'יהאד הפמיניסטי" רואה בילדים אמצעי בידי אמהות ונכס מניב, שתפקידו לשפר את מעמדה הכלכלי של האם. הכסף לא רק מניע ומדריך את המאבק האלים הזה. הוא גם משמן את גלגלי מרכבות המלחמה. אני מציעה לבדוק אם משאבי ציבור וכספים שמעבירה המדינה לוויצו ולנעמת לשם תמיכה במעונות לילדים או ככספי מחקר אקדמי מנוצלים למימון ההתנגדות לקדמה, וחמור מכך, לחבלה בזכות הבסיסית של הילדים לקשר עם שני הוריהם. למיטב הבנתי, חלוקת האחריות ההורית דווקא תגדיל את יכולתן של נשים להשתלב בשוק העבודה ולפתוח פרק ב' בחייהן.

הטענה המקוממת והמטופשת ביותר היא שגברים ינצלו את חלוקת ההורות המשותפת כדי להתחמק מחובת המזונות (ופה המקום להזכיר כי דו"ח שניט אינו עוסק בעניין המזונות אלא בזכות הילד להוריו). מבחינת הדוברות, כל אב חשוד בסחטנות ובבצע כסף ואינו רוצה באמת להיות אבא. אני מוצאת אמירה זו, מפי מי שמשמרות את חזקת הגיל הרך כאמצעי לחץ כלכלי על האב, תמוהה בלשון המעטה.

נהיר לכל כי טובת הילד היא שעמדה לנגד עיניה של ועדת שניט, והעיקרון שהינחה אותה היה שלכל ילד הזכות לשני הוריו. כדי לקיים עיקרון זה היה צורך לנתץ תפיסה מיושנת ומפלה המושתתת על דעות קדומות: חזקת הגיל הרך. בגוף מסקנות הוועדה נכתבה הצעת חוק לשינוי החוק הקיים, כך שהחזקה הארכאית תבוטל לטובת מצב צודק ונכון יותר. הצעת החוק הנ"ל הוגשה על ידי, וכעת עם ההחלטה לאמץ את מסקנות שניט צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון בה ולקדמה.

הטיעונים המופרכים שהועלו על ידי המתנגדות להצעת החוק בדיון שהוזכר לעיל רק חיזקו את דעתי כי קיים צורך ממשי בשינוי המצב הקיים. כחברת כנסת לא אתן ל"ג'יהאד הפמיניסטי", שכל עניינו האדרתו ושימור כוחו, להלך עלי אימים ולהרתיע אותי מלבצע את מה שאני רואה כייעודי בכנסת - שמירה על ילדי ישראל והבטחת עתידם.

הכותבת היא ח"כית מטעם קדימה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר