פתרון אחר למצוקת עובדי הקבלן | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פתרון אחר למצוקת עובדי הקבלן

, עודכן
0

בין אם ההסתדרות השביתה היום את המשק ובין אם הושג הסכם ברגע האחרון, הסיפור החמור התחיל ביום חמישי, כשביה"ד הארצי לעבודה החליט להתיר להסתדרות להשבית כמעט את כל המשק בישראל על רקע נושא שמצוי בוויכוח בין ההסתדרות לבין המגזר הציבורי והמגזר העסקי הפרטי: העסקת עובדי קבלן.

זוהי החלטה תקדימית שיש לה השלכות רוחב מעמיקות על עתידו של כל המגזר העסקי. החלטה זו שוברת את המבנה הדמוקרטי בישראל, נותנת לארגון העובדים את הסמכות לנהל את הכלכלה ושוללת סמכויות שאמורות להיות בידי המוסדות הנבחרים, על פי שיטתנו הדמוקרטית.

כאן אין מדובר בסכסוך עבודה במובנו הרגיל, על רקע שיפור תנאי העבודה, אלא בשינוי מבנה המשק כולו. זו מתקפה ישירה של ההסתדרות נגד המגזר הציבורי והעסקי, מתקפה שנועדה לכפות עליו להעסיק עובדים בניגוד לרצונו ולא על פי השיקולים של ניהול הארגון. זו הפגיעה הכי קשה שיכולה להיות בחופש הניהול העסקי ובזכות הקניין של בעל העסק.

ההסתדרות רוצה להכתיב למגזר העסקי את אופי תפקודו, תוך יומרה הזויה לשלילת חופש הניהול העסקי. מדובר בניסיון לקבוע לכל עסק מתי הוא חייב לבצע את פעילותו באמצעות העסקה ישירה ומתי בדרך של קבלת שירותים. כבעל חברת כוח אדם אני מזכיר כי אין לכך תקדים בעולם כולו, ואם אכן מטרת ההסתדרות תושג, המגזר העסקי בישראל יאבד את כושר התחרות ובתוך זמן קצר האבטלה תגדל ולא תצומצם.

כל עסק חייב שתהיה לו יכולת בסיסית להתאים את מבנה התעסוקה לתנאי השוק המשתנים. אם הוא לא יוכל לעשות זאת, הוא לא יוכל לשרוד בתנאי התחרות. העסקה ישירה של כל העובדים אינה מאפשרת גמישות כזאת. בשנות ה-80 לא פחות מ-30 חברות של חברת העובדים בבעלות ההסתדרות הכללית פשטו את הרגל, בהן חברות ענק כמו כור וסולל בונה. זה הסתיים בפיטורים נרחבים. הסיבה המרכזית היתה שחברות אלה המשיכו להחזיק מסה של כוח אדם כעובדים קבועים, אף שמבנה ההזמנות השתנה ועובדים אלה כבר לא תרמו מאומה לתפוקה ולהכנסות. העסקת עובדים קבועים וחוסר גמישות במבנה התעסוקה מולידים אבטלה סמויה ורמת הוצאות שכר שאינה תואמת את ההכנסות.

אפשר וגם צריך לשפר את תנאי העבודה של עובדי הקבלן. האמצעי הראשון הוא דרך העלאת שכר המינימום לכלל העובדים במשק. האמצעי השני הוא הסכמי עבודה ענפיים המקבלים צו הרחבה, תוך התייחסות ישירה לכל ענף וענף בנפרד. והאמצעי השלישי, חוקים הפורסים הגנה על עובדי הקבלן, אשר במסגרתם מוטלת על מזמין העבודה החובה לדאוג לתנאי העבודה של עובדי הקבלן.

בעבר נעשו הסכמים שתרמו רבות לשיפור תנאי העבודה של העובדים שלא בדרך של השבתה, כמו הסכם פנסיה חובה לכל עובד. לא כל שיפור בתנאי העובדים עובר דרך השבתת המשק. על רקע נתונים אלה יש להבין טוב יותר את המאבק המיותר הנוכחי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר