הצעירים מרדו, האיסלאמיסטים הרוויחו

מצרים ציינה אתמול שנה ל"מהפכת 25 בינואר" בכיכר תחריר, כמובן. הכיכר ביקשה ללבוש חג אלא ששתי הפנים שאותן לבשה אתמול מנעו זאת ממנה: מצד אחד פנים צעירות, מחייכות, מסתכלות קדימה - אל העתיד. ומצד שני פנים מזוקנות, פנים ברעלות, מסתכלות קדימה - אל העבר. ומעל כולם ממשיך להשקיף מלמעלה (בינתיים) הצבא, היודע היטב שהוא נהנה מימי חסד שבהם הוא ממשיך לשלוט רק כי האחים המוסלמים עדיין לא החליטו אחרת.

מהמיטה שלו בבית החולים, או מהכלוב שממנו הוא משקיף על משפטו, צופה חוסני מובארק, הנשיא המודח, במצרים החדשה שנולדה אחרי מהפכת תחריר - מהפכה שהולידה מנצחים ומפסידים וראתה גם כיצד הגיבורים שלה עוברים למחנה המפסידים.

צעירי תחריר, גיבורי האומה, אלה שהקריבו במאות את חייהם למען נפילת המשטר, לא תיארו לעצמם שכל כך מהר הם יעניקו את המדינה, מבלי לרצות, על מגש של כסף ממש, לצד שלישי שלא עשה הרבה באותם 18 ימים. הכוח האיסלאמי.

בכיכר אתמול המשכנו לראות למעשה את אותם צעירים ליברלים הדורשים את המשך המאבק, המשך המהפכה. מבחינתם היא לא באמת הסתיימה. הם לא רצו את מובארק אבל הם גם לא רצו את הצבא בשלטון. אבל המרשל טנטאווי ממשיך להחזיק ברסן השלטון, ובנוסף הם גם קיבלו את האחים המוסלמים ששולטים עתה בפרלמנט.

מדובר בתסריט בלהות עבור צעירי תחריר. הם שאפו להדיח את מובארק, אבל הם לא תיארו לעצמם שהמהפכה שלהם תוליד קואליציה כמעט בלתי אפשרית של צבא לצד האחים המוסלמים. אויבי האתמול הפכו לבעלי הברית של היום. אהבה אין שם - אבל אינטרסים יש בשפע.

הודות למהפכה ולאותם צעירים המילה דמוקרטיה הפכה אופנתית, גם אם בפועל כולם יודעים שאין בכלל דמוקרטיה, אולי רק קצת יותר חירות. נכון, מצרים חוותה את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות שלה מאז 1952 ואלה הולידו פרלמנט עם רוב איסלאמי מוחץ של 72 אחוזים. רבע ממנו סלפי. מי היה מאמין? הבחירות האלה העניקו פחות מאחוז וחצי (שבעה מושבים) לנציגי הכוחות הדמוקרטיים הצעירים.

אבל הבחירות בעיקר שברו את שובר השוויון שיכול היה להיות בין הצבא לאחים המוסלמים. לאחים יש עתה הסמכות המוסרית לשלוט. הם קיבלו את אמון העם.

הצבא מצידו ימשיך לשאוף לקבל את תפקיד שר הביטחון בממשלה הבאה, את התקציבים החשאיים שמהם הוא נהנה, ובעיקר את הפריבילגיות הכלכליות.

מצרים ממתינה עתה לחוקה חדש ולנשיא חדש שייבחר בקיץ. גם החוקה וגם הנשיא יתאימו עצמם למציאות האיסלאמית החדשה. אחרי מהפכת תחריר אין הרבה אפשרויות אחרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו