הפלת האתרים אתמול היא המשך ישיר של שרשרת התקפות הסייבר ההדדיות בין האקרים ישראלים להאקרים מהעולם הערבי, שהחלה לאחר שהאקר סעודי חשף רבבות פרטי אשראי של ישראלים. בתגובה, חשפו האקרים ישראלים פרטים אישיים של אלפים מאזרחי מדינות ערב, ואף תקפו אתרים ממשלתיים במדינות אלה. ההתקפות צד לצד נמשכות כמו משחק פינג פונג. התקפת DDoS - "מניעת שירות מבוזרת", שהפילה אתמול את אתרי קבוצת "הארץ", חברת דן ובתי החולים שיבא ואסותא, היא התקפה פשוטה ויעילה, שקשה מאוד למנוע אותה. התוקף מכין "רובוט" המתוכנת לפנות אל האתר פעמים רבות בשנייה והפנייה מגיעה במקביל ממספר גדול של מחשבים, לפעמים גם בלי ידיעתם של בעלי המחשבים התוקפים. כל אתר בנוי כך שיש מספר סופי של פניות שהוא מסוגל לטפל בהן בו בזמן, וברגע שמספר הפניות במקביל עולה על הקיבולת, האתר "נופל" ונמנע מתן שירות לגולשים. ברגע שמגיע לאתר מספר חריג של פניות, ניתן להבחין בכך עוד לפני שהוא נופל, "לעלות" על המתקפה ולחסום את הפניות המגיעות מאותו מקור, וכך לחסום את הגישה שלו לאתר. אבל מכיוון שהתקפות כאלה מגיעות בדרך כלל ממספר גדול של מחשבים, שגם אין קשר לוגי ביניהם ולא תמיד הם בעלי מספר זיהוי רציף, קשה לחסום את כולם בבת אחת, כדי לא לחסום גולשים לגיטימיים. חסימה כללית יכולה להגן על האתר, אבל היא תמנע גישה מכל הגולשים. במסגרת ההגנות ניתן גם לחסום כניסה מאזורים גיאוגרפיים מסוימים, כמו ממדינה מסוימת הידועה כמקור לתקיפות. התקפות מהסוג שהיה אתמול נועדו בדרך כלל למנוע את מתן השירות, אבל הן לא פורצות לבסיסי נתונים של האתר ואינן דולות ממנו מידע. במדינות מפותחות, שהאינטרנט בהן משמש זירת מסחר מרכזית, מניעת שירות גורמת לחוסר נוחות גדול לתושבים וגם לנותני השירות. מכיוון שאנו עומדים עוד לפני שיאה של המתקפה, מי שרוצה להגן על הנוכחות שלו באינטרנט יצטרך להשקיע בהגנה הדרושה ולהמשיך לעמוד על המשמר במשחקי חתול ועכבר. שיתוף פעולה בין אתרי האחסון הגדולים וחילופי מידע על מקורות ההתקפה יוכלו למנוע קריסה של אתרים חשובים, שהמידע בהם מניע את גלגלי הכלכלה והחברה בישראל.
