ישראל צריכה להוביל בהגנה - ובהתקפה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל צריכה להוביל בהגנה - ובהתקפה

, עודכן
0

גם בסיבוב הנוכחי של מלחמת הסייבר הנזק התדמיתי גדול בהרבה מהנזק הפיזי. אם תרצו, מישהו השליך אבנים על חלון הראווה של בתי החולים שיבא ואסותא, ועל אלה של עיתון "הארץ" ופסטיבל ישראל. החלונות נשברו, זה נראה לא טוב, אבל החנויות עצמן נשארו שלמות והסחורה לא נפגעה כלל.

לכן, מהותית, אפשר להירגע. בעולם המחשבים מה שחשוב הוא התשתית. וזאת, גם אתמול, לא נחדרה, בדיוק כמו בכל אחד מהסבבים הקודמים. קריסה של אתר זה דבר לא נעים, במקרה שהאתר משמש לפעולות כספיות עלול להיגרם גם סרבול מסוים, אבל נזק ממשי יהיה רק אם התוקף חודר לתשתית. נניח, למחשבים של עיתון, כדי לשנות ידיעות וכותרות, או - גרוע מכך בהרבה - לתשתית המחשוב של בית חולים, משם אפשר להשפיע על ערכים של בדיקות, על הזנה של תרופות ועל הפעלת מכשור רפואי.

נכון לאתמול - וכדאי לדפוק על כל עץ אפשרי שזה יהיה נכון גם למחר - זה לא המצב אצלנו. יש לכך שתי סיבות: המערכות מוגנות יחסית, והתוקפים מוגבלים ביכולותיהם. אם במקום קבוצת האקרים התוקפת היתה מדינה, ואם למדינה הזאת היו אמצעים ויכולת כמו, נניח, סין או רוסיה - היינו רואים נזק ממשי. בדיוק כמו זה שנגרם לגאורגיה ערב המלחמה האחרונה, או זה שספגה ענקית המטוסים לוקהיד מרטין שתוכניות סודיות של מטוס הקרב העתידי F-35 נשאבו ממחשביה.

ולמרות צפירת ההרגעה, יש באירועים האחרונים גם תמרור אזהרה: אנחנו מותקפים באינטנסיביות, ומי שמאוד רוצה להזיק בסוף גם עלול להצליח. היום אלה האקרים סעודים, מחר זאת תהיה איראן שכבר עשתה בשבוע האחרון "ניסוי כלים" על אתרים באזרבייג'ן. אז נכון שמערכת הביטחון חסינה יחסית (אף שלא לעולם חוסן), אבל המערכות האזרחיות הרבה פחות, וצריך להיות מודאגים מכך שמטה הסייבר המובטח במשרד ראש הממשלה מתארגן לאט מדי.

ואחרי הדברים האלה, נקודה אופטימית: בכל בעיה יש הזדמנות, ועולם הסייבר הוא הזדמנות ענקית. פעם, כדי להביא מסמך מלשכה של מנהיג ערבי היה צריך לארגן מבצע נועז, חובק עולם, עם לוחמים ומרגלים ואמצעי צילום והצפנה. זה היה לוקח חודשים, עולה הון, ובסופו של דבר היה משיג את מה שהיום אפשר לקבל מהר, בזול, בלחיצה על מקש אחד במקלדת. בעולם הזה, תיאורטית, אפשר לגרום לטיל ליפול על מי ששיגר אותו, ולמטוס קרב לא להמריא לתקיפה. לאופק הזה צריכה ישראל לכוון, צריך לדאוג שהיא תוביל כל הדרך אליו, בהגנה - ובעיקר בהתקפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר