"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי מטפל במצוקת האתיופים?

,עודכן

לסיפור של ישי אמארה, שהתפרסם אתמול בעיתונים, ולעשרות סיפורים עגומים זהים, יש מגדר וצבע. הסטטיסטיקה מראה שרבע מהנשים הנרצחות בידי בני זוגן כל שנה הן ממוצא אתיופי. כמו כן, 10 אחוזים מכלל הנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות הן אתיופיות, נתון הגדל בהתמדה ומייצג רק שיעור קטן ממקרי האלימות, שכן מרביתם אינם מדווחים על ידי נשים כלל ועל ידי נשים אתיופיות בפרט.

הקשיים והחסמים שבהם נתקלת אישה נפגעת אלימות בהתמודדות עם בן זוג אלים מועצמים עשרות מונים כשהאישה המוכה היא אתיופית. אחד החסמים המרכזיים לקבלת עזרה מהמדינה ומארגוני הסיוע הוא השפה. ממחקר שנערך בקליניקה לזכויות נשים בביה"ס למשפטים של המכללה למינהל עלה, כי קווי סיוע לנשים נפגעות אלימות אינם פועלים בשפה האמהרית. קיים חסר עצום במתנדבים דוברי השפה, וכך קורה שגם הנשים האתיופיות המעטות שמנסות לצאת ממעגל האלימות ופונות לקבלת סיוע, אינן יכולות לקבלו. המצב אינו שונה בסיוע לנפגעות תקיפה מינית ובסיוע משפטי בנושאים שונים.

רק ב-18 מתוך 85 מרכזי מניעת אלימות במשפחה, המופעלים על ידי משרד הרווחה, יש עובדים סוציאליים דוברי אמהרית, אף ששיעור המשפחות האתיופיות הפונות למרכזים אלו גבוה. יש 22 מרכזים מיומנים בטיפול ייחודי באלימות בחברה הערבית והחרדית (וטוב שכך), אך לא קיים שום מרכז המתמקד באוכלוסייה האתיופית. זאת, למרות החשיבות העצומה בטיפול מיוחד המותאם תרבותית למשפחות ולנשים אתיופיות.

המצב מתסכל. שירותי הסיוע קיימים וארגוני הסיוע רוצים לסייע, אולם נגישות אין. במקרה אחד הגיעה אלי ש' לאחר שנאנסה. ש' הופנתה למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, ולמרות המקצועיות והנכונות של המתנדבות לסייע, נתקלו אלו בקשיים שכן אף לא אחת מהן דיברה את השפה האמהרית.

לנוכח זאת הקליניקה לזכויות נשים בביה"ס למשפטים במכללה למינהל מקדמת פרויקט הקמת מאגר מתנדבים ארצי של דוברי אמהרית, שיוכשרו על ידי ארגוני הסיוע השונים ויוכלו לתת מענה לנשים נפגעות אלימות. לצורך קידום הפרויקט אירגנה הקליניקה "שולחן עגול", שבמסגרתו התקיימה פגישה בין נציגי ארגונים מהקהילה האתיופית, פעילים בקהילה, נציגות ארגוני הסיוע לנשים נפגעות אלימות וח"כ שלמה מולה. יחד הם דנו בפרויקט החדשני המבקש לחבר בין הארגונים השונים וליצור תשתית שתנגיש סיוע לנשים נפגעות אלימות.

הנגשת סיוע משפטי והצעת טיפול הן מפתחות חיוניים לפתיחת הדלת החוסמת נשים מיציאה ממעגל האלימות. קולן של נשים אלו הוא לעיתים הנשק היחיד שלהן במאבקן באלימות. עלינו להקשיב לו.

הכותבת היא ד"ר למשפטים, המכללה למינהל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר