"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאו מסי? ברק בכר!

,עודכן

אתמול קצת אחרי השעה 22:00 שמעתי שהוא שבר עוד שיא, הפעם בליגת האלופות. בסוף השבוע הכותרות הפציצו עם שיא נוסף שהקטנצ'יק מברצלונה ניפץ - אבל כולה בליגה, אין צורך להתלהב יתר על המידה. בכל זאת, חכו שהוא יזמבר את מס ההכנסה הספרדי ויראה להם מאיפה משתין הטאפאס.

אבל מסי הוא צרות של עשירים, אני כאן כדי לכתוב על ברק בכר, אופיר מזרחי, רועי קהת, גיא חיימוב, שיר צדק, עודד אלקיים ושאר מוליכי טבלת ליגת העל. כי עם כל הכבוד לספר השיאים של מסי, נראה אותו מעביר עונה אחת באי הבודד שבקצה הצפוני של כביש 90.

מאמן מכבי ת"א, פאקו אייסטרן, באחד ממשפטי היוהרה שפחות שומעים ממנו בדרך כלל, טען שהכל תלוי בקבוצה שלו. מדובר במשפט שהוא חצי אמת וחציו השני שחצנות תל־אביבית טהורה.

העונה, בניגוד לשנתיים האחרונות שבהן הצהובים טיאטאו כל קבוצה בליגה, נראה שיש כאן יריבות אמיתית. האם זה יחזיק מעמד גם אחרי השינויים של חלון ההעברות? רק הארנק של מיטש גולדהאר יודע.

את איזי שרצקי כל זה לא מעניין. בראיונות הוא אולי נשמע כמו מי שחי על ענן עשוי מצמר גפן מתוק, אבל בזמן שהחיוך החתולי פרוש על השפתיים, הראש לא מפסיק ללמוד מהטעויות של הגדולים. אצל שרצקי אין קבוצת מנודים (היי יעקב שחר) וגם במוסר התשלומים לא דבק רפש (היי רוב בעלי הקבוצות).

צריך להגיע לק"ש כדי להבין כמה העיר לא מתעניינת בכדורגל, למרות שצלחת אליפות וגביע מדינה כבר יושבים בארון ובהווה מתגבשת קבוצה שמחה ואיכותית על הדשא. אולי אם יכשירו את האיצטדיון ויהפכו אותו למתקן ראוי יותר, שרצקי יוכל להגשים סוף סוף חלום ולהיכנס לרשימת האטרקציות הגדולות ביותר ולפאר עמוד באחד מפנקסי הקופונים שמחכים בכל צימר עם ארוחת בוקר מפנקת. מסי לעולם לא יצליח להיכנס לשם. אולי רונאלדו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר