איסור פרסום שם חשוד: חיפוי וטיוח | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איסור פרסום שם חשוד: חיפוי וטיוח

, עודכן
0

היום יצביעו בכנסת בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק "איסור שם חשוד", שתאסור על פרסום שם חשוד במשך 48 שעות, כלומר מהרגע שנודע לו על קיום החקירה נגדו, או מהמועד שבו היה אמור להתייצב לחקירה. הצעת החוק היא צנזורה על חקירות וחשדות פליליים, ומשתלבת בשרשרת הצעות החוק האנטי-דמוקרטיות של הקואליציה הנוכחית, הפוגעות בעיתונות החוקרת. אם היא תתקבל - היא תפגע פגיעה אנושה בשלטון החוק, בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת. אין מדינה דמוקרטית שבה עיתון צריך לבקש רשות כדי לפרסם דבר חקירה.

גם במקרה הזה מקדמי הצעת החוק עוטפים אותה באריזה מתייפייפת של "דאגה לאזרח הקטן" מפני המשטרה, התקשורת והפרקליטות היכולות, לכאורה, להרוס את חייו. אבל כשבוחנים את מה שמסתתר בקנקן מגלים שמי שייהנו הם לא האזרחים אלא בעיקר אנשי ציבור, הטייקונים הגדולים ובעלי השררה והכוח. הצעת החוק מקדמת את האינטרסים של אנשים שיש להם יכולת לממן פרקליטי צמרת כדי לבקש צו איסור פרסום מהיר מבית המשפט ולחסום מהציבור את דבר חקירתם.

חשוב לדעת שגם היום, טרם הגשת ההצעה, התקשורת לא להוטה לפרסם שם של פלוני שנחקר, משום שאין זה מעניין אף אחד. לפי הערכה זהירה, מתפרסמים בתקשורת רק כשלושה אחוזים מהשמות של חשודים ונחקרים, כעשרה שמות ביום. דווקא לאנשים מקושרים, פוליטית או כלכלית, יש אפשרויות לשבש את החקירה. הם יכולים להשפיע על קציני משטרה, בכירי הפרקליטות, ואף על שופטים. הפרסום, "אור השמש", הוא הערובה הטובה לצדק - שאם לא ייראה גם לא ייעשה.

ההצעה עשויה לחסל, פשוטו כמשמעו, את חופש העיתונות בישראל, שכן היא תאפשר לשבש ולטייח חקירות נגד אנשי ציבור בכלל, ובפרט בחשד לעבירות מין. פרסום החקירה והבאתה לידיעת הציבור יוצרים לעיתים "אפקט דומינו", שמביא לידיעת רשויות אכיפת החוק מקרים נוספים. הדבר בולט במיוחד בעבירות מין. קחו, לדוגמה, את פרשת איציק מרדכי ופרשת קצב; בשתיהן החשודים הורשעו לא על התלונה המקורית, אלא על תלונות שהגיעו לאחר הפרסום הראשוני ובעקבותיו.

לכן על חברי הכנסת מוטלת מחר חובה מוסרית להתנגד לחוק הזה. חוק שיגן על החשודים במחיר של הפקרת הקורבנות. חוק שפוגע לא רק בזכות הציבור לדעת, בחופש המידע ובחופש העיתונות, אלא גם בעקרון השוויון בפני החוק.

דווקא איסור הפרסום צריך להיות החריג לכלל, כי כפי שאמר השופט האמריקני לואיס ברנדייס, "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר". שקיפות, זרימת מידע, הן תנאי לשגשוגה של חברה חופשית ותעודת ביטוח נגד חיפוי וטיוח. מי שמבקש לפעול במחשכים מקדם את משטר האח גדול - לא את זכויות האזרחים הקטנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר