"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קודם כל - מדינה יהודית

,עודכן

בעולם המתמטיקה נהוג להוכיח משפטים, לעיתים על דרך השלילה. כך הוא העניין עם חוק הלאום המוצע בימים אלה ומחולל סערה כה צפויה סביבו. כאשר בוחנים את דברי השוללים, ובייחוד את זהות השוללים, המסקנה היא שיש לתמוך בחוק המוצע. אמת, בימים כתיקונם, ייתכן שחוק זה מיותר, שהרי מגילת העצמאות אמורה לכלול את עקרונות החוק. אבל הימים הם ימים אחרים. ועל כן יש לשוב כמה שנים לאחור, לתחילת שנות ה־90. ויכוח ער סביב חוק יסוד "חופש העיסוק" וחוק "כבוד האדם וחירותו" הושתק כמעט באיבו על ידי נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק. בדברים שכתב הדגיש את מה שנתניהו רוצה לשנות: "כאשר הניסיון נכשל, וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית אינם ניתנים ליישוב עם ערכיה כמדינה דמוקרטית, אין מנוס מהכרעה. הכרעה זו צריכה להיעשות, לדעתי, על פי תפיסותיו של הציבור הנאור בישראל. זהו מבחן אובייקטיבי, המפנה את השופט אל מכלול הערכים המעצבים את דמותו של האדם המודרני".

הציבור הנאור הוא הבוחן האובייקטיבי של חוקי היסוד אשר הפכו בעצם לחוקה. מזה נתניהו רוצה להימנע. נתניהו רוצה להימנע מכך שבהתנגשות בין עקרונות, למשל הפיכת הנגב או הגליל כאוטונומיה, יזכו העקרונות לפרשנות מרחיקת לכת של הציבור הנאור. זה איננו סוד, הפרשנים של החוקה בפועל שיצר אהרן ברק, הציבור הנאור, עשויים מקשה אחת, שמאל טהור.

ועוד עניין עולה מהסערה סביב הדיון בממשלה:

המתנגדים, הנאורים לצורך העניין, מחרפים נפשם בעד מדינת לאום ערבית נוספת, פלשתינית, אך בעצם שותפים להתחמקות של אבו מאזן וחבריו מהכרה בזכות הלאום היהודית.

בסתירות אחרות העולות מפי השוללים את החוק כבר נתקלנו בעבר, מה שלא ברור הוא מידת הנחרצות של שרת המשפטים, אשר עיכבה את החקיקה עוד מימי הולדתו של החוק בערב יום העצמאות האחרון. היא שבה ואומרת כי אסור שהבסיס היהודי של האומה יגבר על הבסיס הדמוקרטי. שמא תסביר לנו מהי המהות של האומה היהודית אם לא ביהדותה, על המחלוקות שבה, והרי דמוקרטיה היא צורת משטר ולא מהות.

היהדות היא מכלול מקיף ורב פנים של ערכים וציוויים. יש בה עקרונות מוסר וצדק נעלים, לצד מנהגים ואורחות חיים של יום־יום. יש בה אמונות עממיות, לצד הגות פילוסופית ופרטי הוראת חיים מרגע הולדתנו ועד יום מותנו. היא גם מציינת את היותה לאום של העם היהודי וגם את דתו של העם.

מדוע אצה לו דרכו של אהרן ברק, וממשיכת דרכו לבני, להעמיד את סוג השלטון מעל פני המהות? כדי לבסס את מעמדה של מדינת כל אזרחיה. ואת זה יודעים רבים מאוד גם מקרב המתנגדים לחוק, מטעמים של "עיתוי" כמו שלי יחימוביץ' ויצחק הרצוג. וזו כל חשיבותו של החוק. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ולא מדינת כל אזרחיה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר