בין דוחא לחוק: להרגיע
הלילה יעמוד מרקם היחסים העדין והפצוע והמאיים בין היהודים לערבים למבחן בכורה. לא בהגדרות משפטיות וחוקיות אלא בזירה החריפה מכולן.
באיצטדיון דוחא יתמודדו שתי קבוצות הכדורגל החמות בישראל - המארחת בני סכנין ויריבתה בית"ר ירושלים.
אפשר להבין ללב מפקדי המשטרה שנטו לבטל את אירוע הספורט, אבל לתמוך דווקא בהחלטתם לחזור בהם. שכן הודעה כאילו המשטרה אינה יכולה לערוב לשלום הצופים והשחקנים היתה גם בבחינת הודאה באוזלת ידו של שלטון החוק. רק בשעה מאוחרת יתברר אם הסיכון שהמשטרה נטלה על עצמה הצדיק את עצמו.
גם בימים כתיקונם אין זו משימה קלה. הייתי בדוחא בעונה הקודמת כשמכבי תל אביב גברה על המקומיים והכל התנהל למופת. בכל זאת חלק מאוהדי מכבי נהגו בתוקפנות מילולית וביהירות, והיה צורך בהטלת סגר מטעם משמר הגבול על חלק מהקהל כדי לסיים את התחרות בשלום. על אחת כמה וכמה עתה.
רק שכאשר בית"ר וסכנין יעלו על המגרש - עם דגלי ישראל ופלשתין או בלעדיהם - יחלפו כבר שש שעות מישיבת הממשלה שבה יאושרו שלוש הצעות המכריזות על ישראל כמדינה יהודית, ומהן תירקח במרוצת החודשים הקרובים אחת, וגם היא תהיה למורת רוחו (כראוי) של היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין, ושוב תתלקח אש זרה של פולמוס מיותר.
ישראל היא מדינה יהודית מתוקף מגילת העצמאות שכתב וקרא דוד בן־גוריון בלידתה; ועובדה זו קיבלה תקפות כאשר כיהן דן מרידור כשר המשפטים; ואין צורך לאשרר או לחדש כל עניין ערכי אלא אם רוצים ליפול במלכודת של הזוממים להשחיר את פניה של ישראל כמדינת אפרטהייד.
מכל נוסח חדש העולה היום בממשלה נעלם ערך "השוויון", ואולי אפשר היה להשלים עם ההשמטה אלמלא נכתבה בשני הפרקים הקודמים. עתה אפשר יהיה לומר על "השוויון" כי "בלט בהיעדרו".
גם עניין חיזוק המשפט העברי במערכת החוק אינו מצריך את החקיקה שתזיק לישראל בזירה הבינלאומית. אין מניעה שהכנסת תאשר חוקים הגדושים בערכי המשפט העברי. הוא ראוי. אבל לא תוך השמטת השוויון.
מי שיבוא היום לאיצטדיון בסכנין לא ייתן דעתו לדיון בממשלה. אבל סך כל הדברים מדאיג. אזרחי ישראל - יהודים כערבים - ראויים לפסק זמן מהאקטיביות היתרה והמיותרת של הפוליטיקאים שלהם, שמלבים את הסערה והאלימות.
