זה לא מה שיפריע לפוטין

פוטין עוד מסוגל לחשוב שהכל בכלל מזימה אמריקנית המבקשת להדיח אותו מהשלטון רק בגלל שהוא גדול על הבית הלבן בכמה מידות.

לאחר שהילארי קלינטון ביקרה בחריפות רבה את התנהלות הבחירות לפרלמנט הרוסי, בא אתמול העיתון האמריקני "וול-סטריט ג'ורנל" ולאחר תחקיר מעמיק קבע בסבירות מאוד גבוהה כי אכן היו זיופים גדולים בבחירות. אלמלא ההפגנה הגדולה בשבת במוסקבה, היינו עוד מסוגלים לחשוב כי חזרנו לימי המלחמה הקרה, הגם שפוטין, שבוחר להידמות לברז'נייב ולא לגורבצ'וב, רק תורם להשוואה.

שתי שאלות מסקרנות אותנו היום: האם מוסקבה תבצע את הרפורמות שעליהן מדבר הנשיא מדבדב (הבובה בעצמו) כדי להרגיע את המפגינים? והאם מדובר בתחילת הסוף של "מיסטר פוטין"-

קשה להאמין שהקרמלין יבטל את הבחירות, גם לא באזורים הבעייתיים כמו מוסקבה, סנט פטרבורג, וולגוגרד, אסטרחן וברפובליקות בקווקז. הבחירות לנשיאות יתנהלו כמתוכנן ב-4 במארס מבלי שיתבצעו רפורמות של ממש. פוטין, הנהנה עדיין מתמיכה עצומה, כנראה ינצח, אבל רק בסיבוב השני, מה שרק יערער עוד יותר את תדמיתו המושלמת.

אבל חשוב מכל הוא שברוסיה של היום אין לפוטין אלטרנטיבה. 12 שנות שלטון פוטין דאגו לכך היטב... השלט "Goodbye, Putin" מההפגנה בשבת יצטרך לחכות.

השאלה לגבי סופו של פוטין מורכבת יותר. בעייתו היא פחות עם המפגינים המאוד לא מאוחדים (קומוניסטים, ליברלים, אנרכיסטים, לאומנים) ונטולי ההנהגה (למרות הבלוגר אלכסיי נבלני ושר האוצר לשעבר אלכסיי קודרין), ויותר עם האליטה הפוליטית והכלכלית במדינה. האוליגרכים ברוסיה תוהים פתאום אם האיש הזה אכן מסוגל לשלוט לפחות עד 2024 כמתוכנן.

בינתיים, פוטין נהנה מהמשאבים העצומים של רוסיה, ובעיקר מהכנסות הנפט. אלה מאפשרים לו לצ'פר את נתיניו. הסיוט של פוטין הוא לא המפגינים אלא ירידה במחירי הנפט.

גם ברוסיה של הצאר ובזו של הקומוניזם צמחו אנשים כמו פסטרנק, טולסטוי, סחרוב ולאחרונה גורבצ'וב, שלא היססו להתחבר לערכים כמו חירות וזכויות אדם. אולי בגלל זה פוטין לא מתרגש במיוחד מעורך דין ושופר מחאה כמו אלכסיי נבלני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו