צאו מהחורים ותילחמו בגזענות

1בכל פעם שקבוצת כדורגל זוכה להצלחה קופצים להם הטרמפיסטים, בדרך כלל מדובר בפוליטיקאים וסלבס שונים ומשונים. אבל כשמתחילים הכישלונות והצרות, כולם נעלמים להם כלא היו. אחד מהם הוא הפוליטיקאי וראש עיריית לוד הצעיר יאיר רביבו. רביבו סופג הרבה ביקורות על כך שהוא פיון של עסקנים בכירים ממנו, והוא עצמו טוען שהוא הסמל של לוד החדשה. אז יואיל אדון רביבו חובש הכיפה לקרוא אליו הבוקר ללשכה המהודרת את שחקני בני לוד, שחוו לינץ' ביום שישי האחרון, ולהביע בהם תמיכה לעיני תושבי עירו המסוכסכת וגם לעיני התקשורת הישראלית. אם לא יעשה זאת, הוא ימשיך לספק חומר לעוד ועוד עונות של סדרות דוקומנטריות שמציירות את עירו כבולטימור של ארץ הקודש.

2וגם מאוהדי בני יהודה כמו דודו בוסי או טסה הייתי מצפה לקצת יותר. זה נורא נחמד למכור למגזיני סוף השבוע סיפורים ושירים על האותנטיות של השכונה, אבל גם האנשים משער 2 שהשתדרגו לשכונת פואבלו אספניול בראשון לציון הם הטיפוסים מהשכונה ואותם יש להקיא מהיציע. לא דמאיו, לא אבוקסיס. אתם שידעתם לעשות הון תרבותי מסיפורי הפולקלור על רחוב האצ"ל, צריכים להיעמד על הרגליים האחוריות ולנצל את הבמה שברשותכם. תניחו רגע את הבירה ותקפצו לאזברגה ולאבו סובחי הביתה.

3אפשר לדבר על מכבי חיפה ועל יעקב שחר ועל כישלון שרודף כישלון, אבל אפשר להבין כמה מצבה של מכבי חיפה גרוע ועד כמה איבד הנשיא הכל יכול את כוחו, דווקא כשמביטים בסגל של הפועל תל אביב ורואים שם את שלומי אזולאי. כשיעקב שחר היה בשיא כוחו, כשמכבי חיפה באמת היתה אימפריה, שלומי אזולאי לא היה נכנס בשערי קריית אליעזר וסמי עופר גם עם וסט זוהר של סדרן.

4אלונה ברקת יכולה לשפוך כסף על יועץ למיתוג ויחצן ולהתעסק בכל מה שלא חשוב. בסופו של דבר גם היא לא מצליחה לשנות את המנטליות הבאר־שבעית. זו תמיד תקרוס ברגע האמת ותסיים עוד עונה מצוינת במקום שלישי־רביעי, על אף ליגה חלשה כמו זו שיש לנו השנה.