דמוקרטיה, רבותי, אינה שלטון המיעוט

העיקרון המרכזי המאפיין את הדמוקרטיה הוא ריבונות העם. רצון העם מהווה את מקור הסמכות ובסיס הלגיטימיות של רשויות השלטון. בין אזרחי המדינה מתקיימת אמנה חברתית, שלפיה האזרחים מוותרים על מקצת זכויותיהם ומעבירים אותן לנציגיהם בבית המחוקקים, והמחוקקים מסמיכים את הרשות המבצעת לנהל את המדינה לטובת כלל הציבור.

אחת לכמה שנים האזרחים נקראים לבחירות. כל אזרח חופשי לבחור את נציגיו, האמורים לתת ביטוי לערכים, לאינטרסים ולאמונות שלו. הנציגים מחויבים לקדם ולקיים את רצון הציבור לפי המצע שבשמו נבחרו. הכנסת סוברנית לחוקק חוקים, והממשלה לקבל החלטות בהתאם לרצון רוב הציבור שבחר בה. החוקים מתקבלים ברוב דעות. הם משקפים את רצון הציבור, קרי את הריבונות שלו.

אמת, גם הרוב אינו יכול לפגוע בזכויות יסוד של אזרחים. הרוב אינו יכול לרמוס את זכויות האדם של המיעוט. אולם בישראל - בשם דמוקרטיה מזויפת - מתקיים ניסיון נואל של קבוצת מיעוט לכפות את דעתה על הרוב. אין דבר שהוא אנטי דמוקרטי יותר מהניסיון של קבוצות מיעוט למנוע מהנהגת המדינה לקיים את המדיניות שבשמה ולמען יישומה נבחרה.

ב-1977, לאחר המהפך בהנהגת מנחם בגין, על רקע מחדלי מלחמת יום הכיפורים והשחיתות השלטונית של מפלגת העבודה דאז, נאלצו האליטות הישנות להיפרד מהשלטון. אליטה אשכנזית, ותיקה, חילונית וסוציאליסטית פינתה את מקומה למפלגות הימין מוטות הפריפריה. אנשי האליטה הישנה מעולם לא השלימו עם המהפך. עד היום הם מנסים למנוע את מימוש זכות הימין לשלוט.

קבוצת אליטה קטנה, בתקשורת, באקדמיה, בכלכלה, התרגלה לנהל את המדינה ולקבוע את סדר היום שלה. היא לא מוכנה לקבל את ההכרעה הדמוקרטית של הרוב. תוך נשיאת שם הדמוקרטיה לשווא, הם מבקשים בכל כוחם למנוע את תפיסת העולם של הימין. כאשר הם זכו לרוב בבחירות, הציבור היה נבון והחקיקה בכנסת היתה נאורה. עכשיו, כאשר הם במיעוט, הימין נתפס כקבוצה נבערת שצריך להציל אותה מעצמה.

אזרחי ישראל, שהצליחו להשתחרר מעול הבולשביזם הישן, מקבלים סידרת חינוך של סתימת פיות. הדמוקרטים החדשים לא מוכנים לאפשר לכנסת ולממשלה למלא את תפקידיהן. כשחברי כנסת מבקשים למנוע מממשלות זרות להתערב בישראל זו פגיעה בזכויות הפרט, אך כשחברי כנסת משתפים פעולה עם אויבים - זו הגנה על הדמוקרטיה. כשעיתונאים מפרסמים חומר חסוי שנגנב מצה"ל הם גיבורים; כשמנסים להטיל עליהם אחריות על פרסומי דיבה - זו פגיעה בדמוקרטיה.

במקום שמגיני הדמוקרטיה ילמדו את נבחרי הציבור דמוקרטיה, יואילו להיכנס לשדה המערכה הציבורי ולשכנע את הציבור בצדקת האידיאולוגיה שלהם. המאבק הוא על דעת הציבור ולא על הגדרת הדמוקרטיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו