1. אולי הגיע הזמן להפסיק לקרוא למפגשים של הפועל ובני יהודה ת"א "הדרבי הקטן". הסטטיסטיקה מראה שבני יהודה לוקחת יותר נקודות מהפועל מאשר מכבי בשנים האחרונות, שלא משנה אם זה גיא לוזון או יוסי אבוקסיס - תמיד אחד המודחים נוקם יחד עם הזהובים ובכלל את האליפות האחרונה שלה, חייבת הפועל לבני יהודה. גורדנה, אבוטבול, עבאס, חוטבא הם לא חומר לאליפות גם בעונה משוגעת שכזו. נכון לעכשיו רוב האוהדים שורקים בוז כאשר ה"אולטראס" מתחילים בנאצות נגד ההנהלה. אם טביב לא מנחית כאן איזה ורמוט בזמן הקרוב, גם הוא וגם קשטן יתחילו להרגיש את האש. ביום רביעי אגב, מול מי אם לא בית"ר ירושלים יש להפועל משחק על עונה שלמה. ובני יהודה? המטרה המוצהרת כמו שהדגיש "קוטה", האוהד המיתולוגי, היא "שהפועל או מכבי ישימו על עגיוב 2 מיליון דולר, למה רק אלה פראיירים, שחר לא יסכים בחיים". 2. ועדיין תרשו לנו להניח שקריית שמונה לא תיקח השנה אליפות. כל חובב כדורגל מחזיק בליבו פינה חמה לאנדרדוג באשר הוא על הגלקסיה ובטח בארצו שלו. אוהדי מכבי ת"א, חיפה והפועל יתפשרו על קריית שמונה כאלופה על חשבון היריבות השנואות, אבל קשה להאמין שקריית שמונה תחזיק מעמד. תיכף יתחילו משחקי הגביע ובהמשך מפגשים עם קבוצות תחתית שיפרקו רגליים. המטרות של קריית שמונה בדרך להפוך לשם דבר בכדורגל הישראלי שחורג מגבול כתבות הצבע בסוף השבוע, קשורה בכך שהיא לא תעוף בסיבוב הראשון מול איזו קבוצה קיקיונית מהליגה האלבנית, בעונה הבאה בליגה האירופית ותנסה לעבור שני סיבובים. ככה בונים מסורת. אליפות? הלוואי, אבל לצערנו הכדורגל המודרני הורג לאיטו את כל הסינדרלות. 3. היה יפה לראות אתמול את מחאת אוהדי הפועל פ"ת שמתעקשים על הנצחת שמו של נחום סטלמך במקום "המושבה". האמת, לא בטוח עד כמה זה חשוב. בפ"ת יש קבוצה עם מסורת, אוהדים, הישגים, ורוח מועדון. ויש גם את מכבי פ"ת שיש לה בעיקר עבר. אז נכון שלעיתים נדמה שהפועל פ"ת היא קבוצת בת של יענקל'ה שחר, אבל ה-1:3 אמש הוכיח שרוחם של סטלמך וממשיכי דרכו עדיין פועמת בחוזקה באם המושבות. וחוצמזה, כבר מ-86' גילי לנדאו מנסה לשכנע את אנשי מכבי חיפה שהם, ולא הוא, באופסייד.
למרות קריית שמונה, האדומיים עדיין פייבוריטים
עדי רובינשטיין
כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".