בית החולים בילינסון הוא מבתי החולים הגדולים והחשובים בישראל והוא נחשב לספינת הדגל של קופ"ח כללית - הקופה הגדולה בישראל שבה חברים חלק ניכר מאזרחי המדינה, ושראשיה מתגאים בכך שהם עומדים בראש ארגון הבריאות החשוב בישראל. אולם בחודשים האחרונים שוב ושוב עולות שאלות קשות ונוקבות על תפקודה של הנהלת בית החולים ועל הפיקוח הרופף של קופ"ח כללית על בתי החולים שנמצאים בבעלותה ובאחריותה. נכון שמקרי רשלנות רפואית קשים מתרחשים בכל בתי החולים, אבל פעם אחר פעם עולים ממצאים חמורים ומקוממים שבהנהלות בית החולים בילינסון וקופת חולים כללית לא מבצעים את חובתם הציבורית הבסיסית, ולא מפיקים באומץ ובמהירות לקחים ממקרי הרשלנות הרפואית כדי לצמצם ככל שניתן את הסיכון שמקרים כאלה יישנו. כך התגלה גם בחקירת משרד הבריאות את פרשת מותו של יפרח סלומון בעקבות ההשגחה הכושלת במכון הרנטגן בבילינסון. במסגרת החקירה הועלתה ביקורת נוקבת על כך שלמרות חומרת המקרה לא נערכה במחלקה פנימית ג' ובבית החולים ישיבה להפקת לקחים בקרב הצוות הסיעודי והרפואי, וכי לכל היותר נערכו שיחות בין הרופא התורן בלילה שבו קרה המקרה למנהל מחלקה פנימית ג' שבה אושפז ובין האחות שעבדה באותו לילה לאחות האחראית על המחלקה. משרד הבריאות קבע עוד כי לכשל רב המשתתפים שותפה גם הנהלת בילינסון, שלא קבעה הנחיות ברורות לגבי תנאי ההשגחה על חולים שמועברים מהמחלקה שבה הם מאושפזים למכוני ההדמיה. גם משרד הבריאות מצידו לא תמיד ממהר להפיק לקחים שמתחייבים ממקרי הרשלנות הרפואית כדי לצמצם את הישנותם של תאונות ואסונות רפואיים. בעקבות חקירת הפרשה במכון הרנטגן בבילינסון הוחלט במשרד הבריאות לגבש הנחיות חדשות, שיחייבו את כל בתי החולים בהשגחה צמודה לחולים קשים שמועברים למכוני הרנטגן. עכשיו צריך לחכות ולראות אם ומתי יעמוד המשרד בחובתו לפרסם בהקדם הנחיות מצילות חיים אלה.