תקשורת מוטה: זה לא מקרי
,עודכן
שעה קלה אחרי הפיגוע בבית הכנסת בירושלים שלשום דיווחה רשת CNN האמריקנית כי "ארבעה ישראלים ושני פלשתינים נהרגו בירושלים". ולטובת מי שלא הבין מה קרה ואיפה, נתקבעה על המסך הכתובית: on Jerusalem mosque deadly attack. ההתנצלות שודרה לאחר שהידיעה חילחלה לכ־100 מיליון בתי אב של צופים. אופס! טעינו.
גם ה־BBC מבריטניה היתה עקבית בדרכה העיתונאית. "אנחנו לא רוצים לראות את זה", אמרה המראיינת התקיפה לשר נפתלי בנט שהעז להראות, בתחנה שמציגה חופשי תמונות של גוויות מטעם הפלשתינים, תמונת גופה שרועה בדם של יהודי ירוי עטוף בטלית ובתפילין. זה קרה דקות אחדות אחרי ראיון עם דובר פלשתיני, שטען כי "היהודים הם אלה שרוצחים את הפלשתינים בירושלים".
והשאלה היא, מה חדש? על מה נזעקנו פתאום? אחרי הכל, יש פה סדר שיטתי. "המשטרה הישראלית ירתה באדם במזרח ירושלים", זעקה לפני כשלושה שבועות הכותרת של סוכנות הידיעות הבינלאומית אי.פי בדיווחה על אודות פיגוע הדריסה בירושלים שבו נרצחה התינוקת חיה זיסל. הוא היה מחבל? מי אמר?
במבצע צוק איתן נורו רקטות ליישובי ישראל מבית מלון שבו שהו כתבים זרים. האם האשימו את חמאס בשימוש במלונם כבסיס לירי על ישראל? לא. אדרבה, מרבית הדיווחים הדגישו את ההרס הרב והנפגעים בעזה, למול תושבי הדרום החיים בשלווה ומפצחים גרעינים אל מול השקיעה, כשהם מוגנים על ידי מערכת כיפת ברזל.
ועדיין לא מנינו את פאר יצירת הדיווח המוטה, שלא לומר שקרי - עלילת הדם מספטמבר 2000 על הילד מוחמד א־דורה, שצולמה על ידי טלאל אבו רחמה, צלם פלשתיני של הטלוויזיה הצרפתית France 2, ואשר זכתה לדיווח של הכתב בעל המוניטין שארל אנדרלן, שחרף היעדרותו מן הזירה טען בתוקף כי א־דורה נהרג מירי מעמדת צה"ל.
צריך להיות יותר מנאיבי כדי לחשוב שמדובר באי הבנת המצב. הכתבים שמעבירים את הידיעות לרשתות הרי ממש חיים פה, ואגב, לרוב הם מעבירים דיווח עובדתי. העניין הוא שלמערכות שלהם בבית יש אידיאולוגיה ואינטרסים, הניצבים הרבה מעל מושגים עיתונאיים מיושנים שאבד עליהם הכלח, כגון יושרה ודיווח אמת.
CNN, למשל, נוקטת מדיניות אנטי־ישראלית מובהקת בנושא הסכסוך הישראלי־פלשתיני, העולה בקנה אחד עם תפיסת העולם של טד טרנר, הבעלים, הטוען כי מדינת ישראל היא שמבצעת טרור.
אי.פי, סוכנות הידיעות הבינלאומית החזקה בעולם, בייחוד בדיווחים מהמזרח התיכון, שהמידע המופץ על ידיה מגיע למאות מיליוני גולשים בעולם באמצעות אלפי כלי תקשורת, אוחזת גם היא באידיאולוגיה מגמתית המובילה לדיווח שיטתי נגד ישראל. זאת על פי פרסום של מתי פרידמן, אחד מבכיריה לשעבר.
אז כן. חלק מכלי התקשורת העולמית פשוט נגדנו. חלק אחר נוהה אחר האינטרס העיתונאי המובהק - הרייטינג. בתחום הזה הטרור הפלשתיני מספק את הסחורה. ישראל לא.
במאמרו "אסטרטגיית הטרור המודרני ותפקידה של התקשורת" טוען ד"ר בועז גנור, מומחה לטרור, כי "מתקיימים יחסי תועלת הדדית בין ארגוני הטרור לאמצעי התקשורת". המדיה מאדירה את ארגון הטרור ופעולותיו בקרב תומכיו, מעצימה את יכולות ארגון הטרור ומימדיו הרבה מעבר לכוחו האמיתי ומפחידה בכך את אויביו, ובמישור הבינלאומי - מסייעת לו בהשגת לגיטימציה ואף פוגעת בדימוי ובמעמד הבינלאומי של המדינה המתמודדת עימו.
היא עושה זאת בעיקר משיקולי תחרות הקיימים בין הערוצים השונים ומשיקולי רווחיות כספית. אחרי הכל, ארגוני הטרוריסטים מספקים מידע חדשותי ומעניין: דרמה, חיי אדם, פרשנויות פוליטיות, סיפורי נפגעים, הרואיקה של המעורבים בפיגוע, עלילה, מתח, דם. "רייטינג".
שר הביטחון הבא ראוי שיהיה אסטרטג תקשורתי מבריק. המאבק המכריע כבר מזמן נמצא בשדה הזה, וכך גם מחוללי האינתיפאדות למיניהן.
