זה שגם ראש הממשלה אינו מעוניין בבחירות זה ברור. וכי איזה מנהיג יהיה מוכן לתת את ראשו אחרי פחות ממחצית הקדנציה? אולם להיכן שלא מביט נתניהו כשהוא יושב לצד שריו סביב שולחן הממשלה, הוא רואה רק ציניות וחתרנות, ועם רמת האמון האפסית שהוא רוחש כלפיהם - ספק רב אם כך ניתן יהיה להמשיך.
בניגוד לרושם שנוצר, כאילו יאיר לפיד ואביגדור ליברמן הבינו את המסר ומיהרו להרגיע את הרוחות, בסביבתו של נתניהו רואים את התמונה דווקא בנגטיב - מדוע, הם שואלים, מכריז לפיד בערוצי הטלוויזיה ולאחר מכן בישיבת סיעתו כי אין זה זמן לבחירות וכי הוא לא עוסק בהקמת ממשלות חלופיות, וכי אפשר לפתור את המחלוקות בשעתיים, אולם את הצעד המתבקש ביותר - לחדש את המגעים עם ראש הממשלה על אישור התקציב וחוק ההסדרים - הוא לא עושה?
במילים אחרות, המילים הנמלצות והטונים המרגיעים רק מעצבנים עוד יותר את נתניהו, כי בינם לבין המציאות אין דבר וחצי דבר.
בתוך כל אלה ניסה אתמול ליברמן להכניס את עצמו לעמדת המתווך והמגשר. בעבר, אגב, הוא ידע לעשות זאת מצוין. הפעם הוא הגיע לנתניהו בידיים ריקות.
בכלל, איך יכול מי שראש הממשלה זועם גם עליו ורואה בו אחראי לא פחות למשבר הנוכחי, להיות המגשר בסיטואציה שהוא חלק ממנה? הרי בכל תרחיש שבו דובר על הקמת קואליציה חליפית בכנסת הנוכחית, ליברמן היה לכאורה בעסק. אתמול ליברמן הצהיר, שאין לו שום כוונה כזו, וכי שתי האופציות הן הקואליציה הנוכחית או הליכה לבחירות.
לפני ישיבת הסיעה התראיין יו"ר סיעת יש עתיד, עפר שלח, לאחת מרשתות הרדיו ודיבר בצורה נחרצת, כמעט באולטימטום כלפי ראש הממשלה, כי אם לא ייענו דרישותיהם, תהיה מוכנה יש עתיד ללכת "עד הסוף".
אחרי ישיבת הסיעה, כשלפיד הבהיר - לפחות מהשפה ולחוץ - כי פניו לשלום, שוב התראיין שלח הפעם לרשת אחרת, ושוב דיבר בנחרצות, הפעם על הצורך לשבת ולדבר ולמצוא פתרונות. לא הועילו ניסיונות המראיין להשיג כותרת לוחמנית. שלח דבק בקו הפשרני החדש שהתווה הבוס רק שעתיים וחצי קודם לכן.
לפיד הוא ממתנגדי חוק הלאום מאחר שלטענתו הוא חושש לאופייה הדמוקרטי של המדינה. מאופייה "הדמוקרטי" של מפלגתו הוא דווקא מרוצה.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
