21 עמודי התוספת החדשה שנחתמה אתמול להסכם השכר בין המדינה לרופאים המתמחים כוללים שורה של הטבות, תוספות ושיפורים בעלי משמעות לעבודת הרופאים בבתי החולים הציבוריים בארץ ולחיזוק הרפואה הציבורית. ההסכם החדש לא מבטל גם את ההבנות שהושגו ונחתמו בהסכם הקודם בין הרופאים למדינה, שיביאו לקידום הצדק החברתי על ידי חיזוק הרפואה בפריפריה ושיפור השירות הרפואי הציבורי לכלל תושבי המדינה. ואולם מרבית ההסכמות הן רק חיזוק והדגשה של ההסכמות שכבר היו בהסכם שנחתם באוגוסט, וחלקן כבר הוצעו שוב ושוב על ידי משרדי האוצר והבריאות בחודשים האחרונים ונדחו בתוקף (לעיתים אף בבוז) על ידי הרופאים המתמחים ותומכיהם הרופאים המומחים הבכירים בבתי החולים. ואילו עכשיו, רק בחסות בית המשפט העליון, ניאותו הצדדים להסכים למה שרק לפני שבועיים הם סירבו בתוקף והיו מוכנים לשבות נגדו רעב. ההבנות החדשות הן שיעור חשוב במגבלות הכוח של כל הצדדים: מאות הרופאים המתמחים, שלפרקים ממש איימו באקדח על רקת הרפואה הציבורית כשנטשו בבת אחת את מחלקות בתי החולים, הבינו שלמרות שהם לובשים חלוקים לבנים ויש להם הסמכה באחד המקצועות החשובים ביותר לאנושות - הם לא יכולים להשיג את כל מה שירצו ושלא כל דרישותיהם מתקבלות כנכונות ומוצדקות לציבור, ולעיתים חלק מהדרישות שלהם אף עלולות לפגוע באורח קשה בטובת הציבור. מנגד, גם ראשי משרד האוצר והבריאות וראשי ההסתדרות הרפואית חייבים ללמוד שיעור: במשך חודשים הם התעלמו מהמחאה האותנטית והבלתי מתפשרת של הרופאים המתמחים וחתמו באוגוסט על ההסכם בלי להקשיב להם. עכשיו הם משלמים על זה ביוקר: בערעור קשה באמון הרופאים בישראל בראשי משרד האוצר והסתדרות הרפואית, וכן בפגיעה במוטביציה של הרופאים לשרת את הציבור.
