"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צה"ל והשב"כ: ככה לא בונים אמון

,עודכן

ההתגוששות התקשורתית בין ראשי השב"כ לבין ראשי הצבא בעניין התרעה על מלחמה בקיץ האחרון מחזירה אותי אל התקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים. לא היתה מלחמה מתוחקרת כמותה. בתקופה של מעט יותר משנה וחצי לפני שפרצה הגיעו התרעות על בוא המלחמה. פעמיים הסתיים העניין בתרגיל צבאי גדול של סוריה ומצרים ובגיוס מילואים של צה"ל. בפעם השלישית זה קרה. מה למדים מכך, ומה ערכו של מידע מודיעיני אשר יכול להשתנות בן־לילה? התשובה אינה אנליטית ובוודאי לא צבועה בצבע אחד מובהק.

ההבדל בין התקופות הוא בכך שיש המצטערים שלא נשאלו השאלות על ידי התקשורת בזמן אמת ושכולם נשבו ב"קונספציה" הידועה. כיום רבים הם ערוצי התקשורת, התחרות רבה והפיתוי עוד יותר. הבחישה בעניין ההתרעות לגבי כוונת חמאס ועיתוי המלחמה לא פוסקת, ואין איש אשר מחדלי המודיעין ממלחמת יום הכיפורים לא ברקע עשייתו ותפקודו כיום. שהרי מדוע אישר ראש השב"כ לאיש מספר 3 בארגון, אחרי שהלה השתחרר, להטיח דברים כה חמורים בראשי הצבא מעל במה נחשבת כתוכניתה של אילנה דיין? ועוד, נושא ההתרעה נדון כמה פעמים בוועדות משנה של חוץ וביטחון, שזהו המקום הראוי יותר, אז מה עלה בראשו של ראש השב"כ?

אי אפשר לשלול על הסף עניינים הקשורים ביוקרה של מוסד, יהא זה הצבא או השב"כ, מפני שבני אדם עוסקים בדיני נפשות ולא מכונות. כלומר, אם יורם כהן חושב שנעשה עוול לארגון שהוא העומד בראשו, דהיינו סיפק התרעות חמות בזמן אמת והצבא לא התייחס, וכך גם במערכת הפוליטית הציבורית חושבים, הרי יש צדק מסוים במהלך שנקט. וכאן נכנס שיקול גבוה יותר שהיה חייב להיות, ולא הובא בחשבון. מספר 3, יהא כבודו אשר יהא, הוא מחוץ למערכת. המרחק בין ראש השב"כ לראש הממשלה מסתכם בכיסא לכל היותר, וכי לא היה ראוי להעביר את טענותיו ישירות לראש הממשלה?

עכשיו, משהדברים יצאו החוצה, מתבהרים הדברים יותר ויותר. לא היתה התרעה על מלחמה, כך לפי הרישומים, כך לפי הכתובים וכך מתורה שבעל פה. ראש השב"כ הלך צעד אחד גדול מדי על מנת לקבל אשראי לפעילות השב"כ, אשר נמנעה ממנו כטענתו. את חמאס וחיזבאללה זה לא מעניין. צוק איתן החל ללא קשר להתרעות שהיו או לא היו. מלחמת לבנון השנייה אף היא התפתחה, ולא היתה פרי יוזמה ותכנון. הצבא יוצא ניזוק אף שהצדק בעניין זה בצד שלו.

טעם מר של חילופי האשמות נותר כבר בשלב זה של העימות. התערבותו של רה"מ לא תעלים את המאבקים בין צה"ל לבין השב"כ. מוטב היה אילו לא נשלח בכיר בשב"כ אל התקשורת. עימותים מעין אלה מקומם לאור זרקורים אחרים, בוודאי לא באולפני טלוויזיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר