זמן קסם

1. האמת? לא נתגעגע אליך. לא לשירותים המצחינים עם השתן שגבוה ממפלס הכנרת בחודש ינואר. לא לחנייה באזור התעשייה של בני ברק למי שמגיע שעה לפני המשחק. לא למערכת הכריזה הבלתי נסבלת, לראות הנוראה מכל נקודה במגרש ולזמן שלוקח לתזמורת מכבי האש לחצות אותך מצד לצד.

וגם אם הרגעים הנוסטלגיים חזקים ומהדהדים בראש, עדיין נמשיך לשנוא אותך כמגרש כדורגל. לא התיקו מול בריה"מ של יאשין, לא החמישייה על אוסטריה, לא הקונצרט של מראדונה ולא היד של גילי לנדאו.

איצטדיון ר"ג, אנחנו שמחים להיפרד ממך הערב. מי ייתן ויעבירו אותך אחר כבוד לטובת צבא צפון קוריאה, שיוכל לתרגל היטב את מצעדיו הצבאיים מעוררי הכבוד והיראה.

2. במסיבת העיתונאים הראשונה של שבוע בוסניה, הצהיר אלי גוטמן שבנבחרת אין אגו. תכלס, אני מרוצה מהגוטמן החדש. מלא בחוש הומור. תישארו, בסוף יבוא קוסם. איך בקבוצה של 22 שחקנים, רובם הגדול כוכבים בקבוצותיהם בארץ ובחו"ל, לא יהיה אגו?

ביום שישי שמענו על ההתבכיינות של ליאור רפאלוב על כך ששיחה בינו לבין גוטמן שעסקה בסיפסולו הצפוי הודלפה לתקשורת. אם רפאלוב צודק ואם לאו, הוא פשוט הניח מטען צד בהכנות הנבחרת ובריכוז של המאמן והשחקנים במשימה.

זה המקום להזכיר לקשר ברוז', שנותן את עונת השיא בקריירה שלו, את אלסנדרו דל פיירו. אחד שהקריירה שלו הגיעה קצת יותר רחוק מרפאלוב, שזכה בכל תואר אפשרי, ובחצי גמר המונדיאל מול גרמניה ב־2006 פתח על הספסל. הוא לא צייץ, לא התלונן, וחיכה לרגע הפקודה. הרגע הזה הגיע בהארכה. "אל פרינצ'יפה" נכנס, הרים את הקרן שהפכה לשער של פאביו גרוסו וכבש את השני.

אני לא מצפה מרפאלוב לגלות יכולת כמו של דל פיירו, כי בזה אין לו שום סיכוי. אני כן דורש ממנו לגלות מקצוענות ואחריות ולא לגרום לטלטלה תקשורתית וחברתית שכזו, ברגע קריטי בקמפיין.

3. כמעט 30 אלף אוהדים תומכים, מגרש ביתי, דמארי, נאתכו, זהבי וצמד ה'בן חיימים' בכושר שיא. גוטמן מקבל סגל במצב הכי טוב שאני זוכר לפני משחק מכריע. זה הזמן שיעשה את הקסם שלו, קסם שיגרום לנו לחייך את כל הדרך הארוכה מחיפה למרכז אחרי חצות.