אתגר אסטרטגי חדש | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אתגר אסטרטגי חדש

, עודכן
0

בצל האירועים בכיכר תחריר, העבירו ביממה האחרונה בכירים מצרים מסרים מרגיעים לישראל. המצב בשליטה, הבהירו, אין חשש ליחסים בין המדינות.

מסרים דומים הועברו לישראל לפני עשרה חודשים בדיוק. גם אז היו אלה ראשי מערכת הביטחון בקהיר שמסרו לעמיתיהם בישראל כי אין סיבה לדאגה. מדובר בשחרור קיטור מבוקר של ההמונים שהמשטר שולט בו.

בישראל הלכו אז שולל אחרי דברי ההרגעה מקהיר, והתאימו אליהם את ההערכות האסטרטגיות. כאשר נשאלו, בדיעבד, כיצד לא חזו את קריסת השלטון, השיבו: אי אפשר לצפות מאיתנו לדעת את מה שבמצרים לא צפו. מובארק עצמו לא ידע שסופו קרוב. לו ידע, היה מונע זאת.

ולמרות זאת, הלקח הופנם. היום אפשר לשמוע הרבה פחות נחרצות במערכת הביטחון בישראל, והרבה יותר דאגה. מצרים כבר מזמן אינה "באנקר", והיחס אליה נע בין סיכון לאיום. סיכון בכל מה שנוגע לשלטון המרכזי בקהיר ולהתפתחויות הפוליטיות במדינה (בדגש על התחזקות הכוחות האיסלאמיים), איום במה שקשור לטרור - בעיקר בסיני.

הנגזרת של ההערכות האלה היתה מיידית. במה שקשור לסיני המסקנות מיושמות בשטח: בניית הגדר בין אילת לכרם שלום הואצה, הוקמה עוד מפקדת חטיבה ותוגברו כוחות ואמצעי איסוף, והכל מתוך הבנה שמדובר, בפועל, בגבול של לחימה.

אבל זה החלק הקל. הבעיה העיקרית היא מהאפשרות - סיוט של ממש - שהסיכון יתממש ומצרים תהפוך ממדינת שלום למדינת אויב. זה לא תהליך שצפוי לקרות ברגע, אבל המשמעות ברורה - עשוי להתעורר צורך בפעולה אסטרטגית, וגם תקציבית. מדובר בהשקעות עתק של עשרות מיליארדי שקלים בהתעצמות (טנקים, ספינות ומטוסים), בהקמה מחדש של מפקדות ותשתיות ובשינוי סדרי עולם, והכל כדי לתת מענה לצבא המצרי.

כדי להתחיל להיערך לכך הבטיח ראש הממשלה תוספת תקציב של מיליארד דולר (בעיקר במודיעין). המחאה החברתית טרפה את הקלפים והפכה את התוספת לקיצוץ. אירועי הימים האחרונים יחדדו עוד יותר את הוויכוח על הקיצוץ בתקציב הביטחון, ויעמידו באור מגוחך משהו את טענותיו של שר האוצר כי מדינות ערב נחלשו כתוצאה מהתהפוכות ולכן האיום הנשקף מהן קטן.

ועדיין, החלק הכלכלי הוא הכסף הקטן בסיפור. התהליך שעוברת מצרים מטריד מאוד, והוא מאיים לשלול מישראל את אחד העוגנים האסטרטגיים החשובים ביותר שעליהם נשען ביטחוננו בעשרות השנים האחרונות. בינתיים זה לא קרה - הממשל הזמני הוכיח נאמנות לשלום גם אל מול הפיגוע בכביש 12 וניסיון ההשתלטות על שגרירות ישראל בקהיר, וכמובן בחלקו המכריע לשחרורם של גלעד שליט ואילן גרפל - אבל ההיחלשות הנוכחית של מנגנוני הביטחון בקהיר מבשרת רעות.

המועצה הצבאית מחזיקה לא רק את מצרים אלא גם את השלום, בהכירה את מעלתו העיקרית: השתייכות לקבוצת המדינות השפויות. נפילתה, ועליית גורמים קיצוניים, עלולות להחזיר את מצרים עשרות שנים אחורה, ואותנו לימים שבהם הסתכלנו דרומה בדאגה.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 1

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר