מבצע צוק איתן התחדש אתמול במלוא העוצמה. אלא שהפעם ישראל לא נלחמת בחמאס אלא בעצמה, בטירוף מערכות הרסני.
האחראי להסלמה הנוכחית הוא שב"כ. ברדיפה ילדותית אחר קרדיט על חלקו בלחימה בעזה הוא שלח כמה מעובדיו (בהם מי שכיהן עד לאחרונה כראש מרחב דרום) להתראיין בתוכנית "עובדה", במה שהצטייר כניסיון להצטיין על חשבון צה"ל. מה שעלה מהכתבה, בתמצית, היה ששב"כ התריע על המלחמה הצפויה, ואילו צה"ל התעלם, ובמשתמע התרשל ומנע מישראל להתכונן אליה כראוי.
בצה"ל ראו - והשתוללו. בני גנץ ראה את עצמו בנעלי דוד אלעזר, כמי שיואשם ציבורית במחדל. במכתבו לראש הממשלה הוא דרש שהעניין יובהר מיידית. בצה"ל היו שדרשו גם את ראשו של ראש שב"כ, יורם כהן. העילה: שקר, לא פחות, שנבע מטענת בכירי הארגון כי כבר בינואר הועברה התרעה למלחמה. דברים דומים, אגב, אמר כהן עצמו בישיבת קבינט שנערכה בסיום המערכה בעזה; ראש אמ"ן דאז, אביב כוכבי, תקף אותו בתגובה, כשגם השרים טוענים שהתרעה כזאת אינה מוכרת להם.
עובדתית, התרעה למלחמה, במשמעותה היום־כיפורית, לא היתה. לא בינואר, וגם לא מאוחר יותר. מה שכן היה זה התרעה לפיגוע. באפריל העביר שב"כ התרעה על כוונת חמאס לבצע פיגוע אסטרטגי (דרך מנהרה בגיזרת כרם שלום), שעשוי לכלול פגיעה ביישובים וחטיפת חיילים. סביר להניח שפיגוע כזה, לו הצליח, היה מוביל מיידית להסלמה נרחבת. מבחינת שב"כ - זאת ההתרעה; מבחינת צה"ל - זה היה יעד לסיכול.
האמת היא ששני הצדדים חוטאים - למקצוע ולמציאות. בניסיון להצטיין, מבצעים בצה"ל ובשב"כ "הנדסה לאחור" של ההיסטוריה: בשב"כ מפריזים בעוצמת ההתרעה שהועברה, ובאמ"ן ממעיטים ממנה. ביקורת עצמית היא לא הצד החזק בקהילת המודיעין, מסתבר; שם עדיין משוכנעים שהמבצע בעזה היה הצלחה כבירה, והמודיעין - המנצח העיקרי. בעולם מתוקן היו יושבים ראשי הארגונים האלה כבר מזמן, ומלבנים את העניין. את סוגיית ההתרעה, את הפערים בתחום המנהרות ואת הוויכוח האם חמאס יזם את המערכה וניהל אותה (כפי שטוען שב"כ) או נגרר אליה באופן לא מתוכנן (כפי שטוען אמ"ן). זה חשוב פחות בשביל מה שהיה, ויותר בשביל מה שיהיה; תחת המהומה הנוכחית בגדה ובירושלים, ועם אי שקט בעזה ובצפון, רצוי היה שבשב"כ ובצה"ל יניחו את האגו ומלחמות הקרדיט בצד ויתרכזו בעבודה.
למרבה הצער זה לא קרה, וספק אם יקרה עכשיו: הדם הרע שנצבר סמיך מכדי שפגישת הבהרה בהולה תיישר את ההדורים. הגיע הרגע שבו בעל הבית צריך לעשות סדר ברור וחד־משמעי. עם כל הכבוד לכבוד האישי והארגוני של העושים במלאכה, ביטחוננו חשוב קצת יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו