לא ברור מה רוצים אבירי הצדק החברתי. אך אולי אין זה בלתי סביר לבקש שגם הם ייקחו סיכונים, ולו זמניים, וימתנו את דרישותיהם לפרוץ את התקציב ולהגדיל מאסיבית את הוצאות הממשלה והמיסים. זאת חרף העובדה שהממשלה כבר מוציאה כמעט מחצית מהתוצר, ולא ביעילות מיוחדת, ואת המחיר משלמים לא העשירים, כתקוות אבירי הצדק, אלא המעמד הבינוני הכורע תחת עול המיסים.
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כבר רמז על הסכנה וביקש מהציבור לא להתמסר לפופוליזם. הוא התכוון לדרישה לפרוץ את התקציב, משאת נפשם של אנשי הצדק המומרצים על ידי "מומחים" חסרי אחריות. גם אם לא יתממש התסריט של התמוטטות היורו, אין ספק שכלכלת אירופה, וגם הכלכלה האמריקנית, בסכנת התכווצות חמורה. המשק הישראלי, שכמחצית מתוצרתו מוטת ייצוא, עלול גם הוא ל"התכווץ" מאוד כשללקוחותיו יהיו פחות אמצעים. התוצאה עלולה להיות אבטלה רבתי וירידה תלולה בפעילות הכלכלית ובגביית מיסים. מי שמתעלם מכך וחושב שאפשר לנהוג בפזרנות כבעבר, כעופר עיני, עלול להכות מכה קשה את עובדי ישראל.
התרופה העיקרית למשבר כזה היא להתייעל ולעשות את הייצוא הישראלי ליותר תחרותי. אפשר להשקיע בציוד חדיש לתעשייה במקום במרכזי קניות במוסקבה, שעליהם מבזבזים הטייקונים את חסכונות הציבור. אפשר להוריד דרסטית את מחיר התשומות לייצור: חומרי הגלם, החשמל והמים. אפשר להוריד את מיסי הייבוא ולהפחית את עלות עשיית העסקים, כולל שכר העבודה בייחוד במונופולים הציבוריים (הורדה של מחירי המונופול המופקעים שתעלה את כוח הקנייה של השכר יותר מאשר תפצה את העובדים על הורדת השכר הנומינלית). אפשר גם להגדיל תחרותיות ולהוריד את מחיר התיווך הפיננסי בייחוד בפנסיות. אפשר לנייד עובדים מהסקטור הציבורי המנופח לתעשייה ולחקלאות. אפשר גם לצמצם מאוד את המחיר הגבוה שגובות הביורוקרטיה הממשלתית וזו העירונית (בזבוז של מיליארדים) ולבטל הסדרי עבודה מושחתים שהנהיגה ההסתדרות בנמלים, בחברת החשמל, בבנקים ועוד, שעובדיהם גובים שכר מופקע הבא על חשבון שאר העובדים במשק.
ראוי שוועדת הריכוזיות תפסיק להתייחס למשימה שלה כאל תרגיל אקדמי המצריך הוכחות לפי הספר על עצם קיום הריכוזיות, שנזקיה ברורים לכל. יש לחזק את ההמלצות שלה כדי שאפשר יהיה לשבור בזמן סביר את כוח הריכוזיות והמונופולים. ביצוען יארך שנות דור אלא אם כן הוועדה תתעשת ותמליץ המלצות "עם שיניים", שאכן יפרידו בין חברות ריאליות לפיננסיות. יש להפריד את המבנה הפירמידלי האנטי דמוקרטי, המאפשר למיעוט ריכוזי לשלוט בשרשרת של חברות הממומנות על ידי ציבור רחב שאין לו דעה מה ייעשה בכספו. ואפשר לדאוג שהמלצות של ועדת טרכטנברג, העשויות לתרום להתייעלות של המשק, יבוצעו בזמן סביר בלי שניתן למקטרגים, שלדידם המצוין הוא תמיד האויב של הטוב, לעצור את הרפורמות עד שיימצא הפתרון המושלם לכל הבעיות.
למתמחים יש לאפשר להתפטר אישית בדרך שלא תגרום נזק גדול מדי. אך לפני כן ראוי שיחזירו למשלמי המיסים, שבהם רבים שאין להם סיכוי להשתכר כמותם, את הסובסידיה הנדיבה שעזרה לממן את לימודיהם. אולי כדאי לפרסם רשימה של אלה שסיכנו חיי חולים במאבק על שכר ותנאי עבודה, כדי שנדע לא לסמוך עליהם כרופאים. הגנה על המשק הישראלי ועל עובדיו צריכה להיות חובתנו הראשונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו