המתמחים צריכים לערוך חשבון נפש
פקידי האוצר התבלבלו. הם מתהלכים לאורכו ולרוחבו של המשבר הקשה מנשוא עם הרופאים כאילו קיבלו מנדט כחוק לשמש גיליוטינה לאומית. אך אין להם היתר כזה. הם אחוזי בולמוס ונסערים, וראוי שייגשו אל מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו - שאותו הם מבקשים לפטר - כדי שירשום להם כמה כדורי הרגעה.
במצב שבו יעקב נאמן משנה את כללי המשחק לאחר שכבר יצא לדרך כדי לקבוע מראש את תוצאות הבחירות; ובמצב שבו יושב ראש ועדת החוקה דוד רותם מניף פטיש לעברה של הח"כית זהבה גלאון שהיא בפיו "פחות מבהמה" - הכל מותר. באוצר רוצים לפטר את גמזו מפני שלא פיטר את פרופ' שמעון רייסנר מבית החולים רמב"ם, מפני שהוא לא פיטר עשרה רופאים בכירים שהגישו מכתבי התפטרות, חד גדיא מושלם.
אין עונשין אלא אם מזהירים מראש, קבעו חכמים, אבל לפקידי משרד האוצר, כמו לשר יעקב נאמן ולדוד רותם, אין סבלנות לניהול תקין. מי שלא יבלום אותם ייבלע על ידיהם בכל מחלוקת, בכל ויכוח.
כל זה אירע אתמול שעה שהרופאים המתמחים לא השכילו להיענות לפניית שופטי בג"ץ לנהל משא ומתן תוך כדי חידוש עבודתם התקינה. סירוב זה הוא הצד השני של מטבע ההתנהלות הברוטאלית, הפעם מטעם הרופאים.
נשיאת העליון דורית ביניש אינה אויבת של הרופאים, וההערות הקשות והשקולות שהשמיעה באוזניהם צריכות לגרום להם לחשבון נפש. ראוי שישאלו את עצמם מה גורם לבית המשפט העליון לחוש כי לא התייצבו בפניו בידיים נקיות, ואפשר שיש להם מניעים סמויים ונסתרים שעצם הצפנתם הופכת את מאבקם ללא לגיטימי. אילו היה מדובר בעתירה אחרת, העירה ביניש, היתה דוחה אותה על הסף.
במילים אחרות, קיים חשד כי פיהם וליבם אינם שווים, והם מצהירים בעניין אחד ומתכוונים למשנהו, רוצים קיצור ההסכם אך חותרים לביטול שעון הנוכחות (שהוא דווקא כלי נחוץ למשמעת בשעות העבודה).
אך שופטי בית המשפט העליון הותירו פתח של תקווה. הם איפשרו לרופאים המתמחים "לישון על זה בשבת", ולהודיע בתחילת השבוע אם ייענו לפניית שלטון החוק ויחזרו לא רק לעבודה אלא גם למשא ומתן של ממש. שכן חרף יהירותם של פקידי האוצר, יש להם כוונה ראויה של הגנה על קופת המדינה ושמירת מסגרת הסכמי העבודה, ואם יוותרו יתר על המידה לרופאים לא יוכלו לבלום את צונאמי רמיסת כל כללי ההתנהלות במגזרים אחרים במשק.
אבחנה: מומלץ שהרופאים ייענו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו