ביזיון המוסר הרפואי

ההתפטרות ההמונית ונטישת החולים המתואמת של מאות הרופאים המתמחים (כולם מבתי החולים החזקים והעשירים יחסית בגוש דן וחיפה) הן ביזיון של האתיקה הרפואית, שהרופאים נשבעים עליה עם קבלת תוארם ברפואה. הן גם מהוות פגיעה חריפה בבריאות הציבור ומכה קשה לאמון הציבור ביושרה של הרופאים ולאמון במערכת הרפואה הציבורית.

יש גם יסוד להניח שההתפטרות הקולקטיבית של הרופאים המתמחים היא בגדר ביזיון בית המשפט, לאחר שבית הדין הארצי לעבודה קבע כי ההתפטרות מנוגדת לחוק והעתירה של הרופאים לביהמ"ש העליון נגד החלטה זו טרם התבררה. הרופאים המתמחים, שהיו אמורים להיות חוד החנית של החברה האזרחית בישראל, בזים וממש רומסים את כבודו וחשיבותו של בית המשפט העליון ושל מערכת המשפט כולה.

ואולם בימים האחרונים אנחנו עדים לא רק להתנהגות המתריסה, הלא אחראית והמקוממת של הרופאים, אלא גם לרפיסותו ולחולשתו המדאיגה של משרד הבריאות. החל מיום ראשון בבוקר הודיעו מאות רופאים מתמחים על התפטרותם, ולא היה ספק שהטיפול הרפואי של מאות או אלפי ישראלים ייפגע, בעיקר בבתיה"ח רמב"ם, איכילוב ומאיר. ומה עשה משרד הבריאות? לא רק שהוא לא דאג לנסות להחזיר את המתמחים למשמרתם (למשל, באמצעות פנייה דחופה לבית הדין בטענה לביזיון בית המשפט) - הוא גם לא עידכן את הציבור וסייע באופן ממשי בתפעול בתי החולים.

הבעיה היא שכמה עשרות רופאים מומחים (בעיקר מאיכילוב ומרמב"ם) הודיעו אתמול על התפטרותם, ובכך נתנו לא רק ביטוי פומבי לתמיכתם ברופאים המתמחים, אלא הוציאו (שוב) את המרצע מן השק. המתמחים משרתים (בטובתם ושלא בטובתם) את האינטרסים של הרופאים המומחים הבכירים במרכז הארץ, ששואפים להפריט את מערכת הרפואה הציבורית. רופאים אלו שואפים לבטל חלק מההסכמות החשובות לבריאות הציבור ולקידום הצדק החברתי שנחתמו בהסכם השכר בין הרופאים לאוצר (כמו תוספות שכר גבוהות במיוחד לפריפריה, הפעלת שעון נוכחות והנהגת חובת תורנויות מומחים בשעות הלילה ובסופי שבוע).

אתמול הודיע משרד הבריאות כי "עבודת ביה"ח מתרחשת כסדרה", דבר שעומד בסתירה מוחלטת למידע שזורם מתוך ביה"ח. עוד הודיע משרד הבריאות כי הוא עצמו ביקש מפרקליטות המדינה לעכב את הפנייה לביהמ"ש שיורה למתמחים לשוב לעבודה בטענה כי ביזו את החלטתו.

משרד הבריאות חייב להתעשת ולזכור שחובתו החוקית והציבורית היא להגן, בראש ובראשונה, על בריאות הציבור. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, רופא גינקולוג בהכשרתו, צריך לזכור שהוא אמנם הגיע לתפקידו ממשרה בכירה בהנהלת איכילוב, אבל בתפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות הגיע הזמן שהוא יפעל באופן נחוש והחלטי, לא מתוך קריצה לציבור הרופאים חבריו - אלא מתוך דאגה לבריאות הציבור ולעתיד הרפואה הציבורית בישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו