היום מתכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת כדי לדון בסוגיה של הקמת גוף מבקר לפרקליטות. הדיון הזה חשוב, בייחוד משום שהתבסס, בצדק, קונצנזוס בציבור הישראלי שיש צורך במבקר עצמאי שיפקח על הפרקליטות. השאלה אינה עוד שמא נחוץ גוף ביקורת, אלא איזה גוף ביקורת נחוץ.
לדעתנו, דרוש לתביעה הפלילית מבקר עצמאי שישמור בדרכי מינויו ובהליכי ביקורתו על עצמאותה. אנו מציעים להעניק למבקר זה שני תפקידים. תפקידו הראשון יהיה לבדוק תלונות נגד פרקליטים. תפקידו השני יהיה לערוך ביקורות מערכתיות, סדירות ויזומות של דרכי עבודת התביעה הפלילית, על פי הדגם הנהוג בעניין זה באנגליה זה יותר מעשור. חיוני שהמבקר ישמור - בדרכי מינויו ובהליכי הביקורת שיפעיל - על עצמאות הפרקליטות.
מרבית ההצעות להקמת גוף ביקורת שנדונות בימים אלה בציבור הן בד בבד מרחיקות לכת מדי ולא מרחיקות לכת דיין.
חלקן מרחיקות לכת מדי בכך שהן מציעות למנות מבקר שדרכי מינויו והליכי ביקורתו יפגעו בעצמאות הפרקליטות וכך ישפכו את התינוק עם מי האמבט. כך, לדוגמה, שתי הצעות חוק פרטיות שהוגשו בחודשים האחרונים חוטאות בכך שהן יאפשרו מעורבות רבה מדי של גורמים פוליטיים - שר המשפטים וחברי הכנסת - בהליכי מינוי המבקר, ואף בביקורת גופה.
עצמאות התביעה הפלילית נועדה למנוע כל מעורבות של שיקולים פוליטיים בניהול הליכים פליליים.
החוק חייב להיות הנר היחיד לרגלי התביעה, שאם לא כן שרירות, אפליה ושחיתות יהיו דרכי התביעה בישראל; זכויות האדם יהיו למרמס ומשפט יהיה למשפח. על כן יש להרחיק עד כמה שאפשר את הגורמים הפוליטיים מן הביקורת על הפרקליטות, כולל בהליכי המינוי של המבקר, שבהם מן הראוי לפסוע בעקבות דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה.
אך מרבית ההצעות גם אינן מרחיקות לכת דיין. המתכונת שקונה לה תמיכה בקרב חוגים רחבים היא של נציב תלונות הציבור על פרקליטים מפרקליטות המדינה. הצעות אלה מחטיאות את העיקר בשני מובנים. ראשית כל, פרקליטות המדינה מנהלת את המיעוט הקטן של התיקים הפליליים בישראל. לשם השוואה, התביעה המשטרתית מגישה כ-87 אחוזים מן התביעות הפליליות בישראל.
על כן, בניגוד לרוב ההצעות שנדונות כיום, מן הראוי שהביקורת לא תתמקד בפרקליטות המדינה בלבד, אלא תעסוק בכל זרועות התביעה הפלילית בישראל.
שנית, אין די בפיקוח באמצעות בדיקת תלונות, אלא יש צורך במבקר שיעסוק בביקורת מערכתית יזומה של התביעה הפלילית. פיקוח באמצעות בדיקת תלונות הציבור בלבד לא יאפשר תיקון ליקויים מערכתיים בעבודת התביעה הפלילית, שהם חמורים שבעתיים מכשלים נקודתיים שבהם תעסוק בדיקת התלונות.
יתרה מזו, ביקורת מערכתית תאפשר פיקוח על נוהלי עבודת התביעה. כך יהיה פיקוח על הליכי עבודה פנימיים, בלתי ידועים לציבור, שפגיעתם בציבור עלולה להיות חמורה יותר מכשלים נקודתיים שפגעו במתלוננים ספציפיים.
* * *
אין ספק עוד שיש צורך במבקר על התביעה הפלילית במדינת ישראל. על הגוף המבקר לתרום לטיפוח מקצועיותה ורמתה של התביעה, ובין השאר גם לבדוק אם הכשלים והשגיאות שהתגלו הם נקודתיים בלבד או שמא הם מעידים על ליקויים מערכתיים.
אולם אין ספק כי יש לשמור מכל משמר על עצמאותה של התביעה.
יש להישמר מפני מי שמבקשים לשבור את מפרקתה של הפרקליטות באמצעות מוסד ביקורת משתק.
קרמניצר מכהן כסגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. לוריא חוקר במכון. מחקר מדיניות שכתבו בנושא רואה אור החודש
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו