לאבי ז"ל לפני שנים רבות היה לקוח, בן העדה התימנית, ששמו כוחלני. אותו כוחלני היה נהג קבוע בקו 5 של חברת דן. באותן שנים להינשא לנהג בחברת דן או אגד היה חלום של כל בחורה ישראלית. פרנסה מסודרת, פנסיה, נסיעות חינם, קייטנות לילדים ועוד הטבות שונות. כוחלני סיפר לאבי כי הכיר בחורה מבית אשכנזי טוב, שהאהבה ביניהם פורחת ושנותרה רק בעיה אחת. הוריה של הבחורה, תושבי צפון תל אביב, אינם מסכימים בשום אופן שהיא תינשא לבחור שאינו אשכנזי. אבי ז"ל הציע לו שחברתו תגיד להוריה ששמו כוחלינובסקי ושידאג כי הפגישה הראשונה בין המשפחות תהיה קרובה למועד החתונה, וכך היה. נזכרתי בסיפור הקדמון למשמע הדרישה למנות לבית המשפט העליון שופט מזרחי. דרישה מגוחכת המעלה מן האוב ימים אפלים שבהם החברה הישראלית הורכבה מאליטה אשכנזית, שכונתה ישראל הראשונה, ומבני עדות המזרח, שזכו לתואר ישראל השנייה. ישראל הראשונה תמיד נשארה אותו דבר וישראל השנייה התחלפה מפעם לפעם על פי גלי העלייה השונים. לאחר יותר מ-60 שנות עצמאות הגיע הזמן שעסקנים, פוליטיקאים, קשתות מזרחיות וגיטרות מערביות יפנימו כי החברה הישראלית התבגרה ושינתה את פניה. כל ניסיון להניע אחורנית אל גלגלה של החברה הוא ניסיון להנציח סוג של נחשלות רעיונית ואישית. בני עדות המזרח תופסים היום מעמד נכבד בכל תחומי העשייה והיצירה. אנשי רוח, פרופסורים, סופרים ומשוררים, כמו גם טייקונים חובקי עולם, הם בני עדות המזרח. אשר על כן, כל ניסיון לקדם אג'נדה על רקע עדתי לא באה אלא כדי לשרת אינטרסים צרים שאינם לטובת המדינה והחברה בישראל. נשגב מבינתי מה פשר הדרישה לשופט מזרחי. הרי אין כוונה שהוא ישפוט לפי ספר חוקים אחר, יבטא מזג שיפוטי או ייתן פרשנות משפטית על פי השתייכותו העדתית. האמת היא ששום אזרח במדינה שמבקר בבית המשפט אינו חש שונה מול שופט אשכנזי או מזרחי. בדרישה למנות שופט מזרחי יש טעם גלותי, או לפחות זיכרון עות'מאני ומנדטורי. חשוב שכל המזרחים המקצועיים יבינו כי הם נותרו מאחור. הרכבת כבר יצאה לדרך והותירה אותם על הרציף. היו זמנים בבית המשפט העליון שבהם האליטה היישובית היקצתה "כיסאות" לשופטים דתיים ולבני עדות המזרח. שופט אחד או שניים לכל היותר. אבל תודה לאל המצב השתנה, בית המשפט העליון עבר כברת דרך ארוכה מאותם ימים. בבית המשפט העליון יש, וחשוב שיהיו, שופטים דתיים, מזרחיים, ערבים ואשכנזים על פי כישוריהם ולא על פי מוצאם. הכניסה לבית המשפט העליון בימים עברו היתה מותנית בהתיישרות עם הסוציאליזם המפא"י או עם הקו הליברלי חילוני. המצב היום שונה לחלוטין. אם יש, ובטוחני שיש, בני עדות המזרח שמתאימים לשפיטה בבית המשפט העליון - מוצאם לא ימנע מהם את הכניסה לבית המשפט העליון, אך המוצא לא יכול להיות גם הסיבה לכהונה במשרה הרמה.
