נגמרו התירוצים

זהו, תם עידן התמימות. לא עוד דיבורים על "פרויקט לייצור חשמל" או "מחקר למטרות שלום", לא עוד הכחשות, תירוצים והסברים, לא עוד משיכת רגליים או עצימת עיניים. מעכשיו יודע כל העולם את האמת האחת, הברורה, היחידה: איראן מנסה לפתח נשק גרעיני. נקודה.

אין בשורה משמחת במסר הזה. אם ממש רוצים אפשר להתבשם, בדוחק, מכך שהמודיעין שלנו יושב חזק עם אצבע על הדופק הגרעיני האיראני. כל הזמן צעקנו שזאת התוכנית, שאלה השלבים, המתקנים, התוכניות. רוב הזמן העולם לא רצה לשמוע, וכשרצה - חלק על המסקנות. אמש אפשר היה לשמוע בקלות את המרירות בקולות הדוברים הישראלים (שלא לציטוט). "צדקנו", אמרו, במילה אחת שקיפלה בתוכה הרבה יותר עצב ואירוניה מאשר שמחת מנצחים.

כי ניצחון לא היה אמש בווינה. בירת הוואלס והשטרודל היתה עדה אמש למחזה שבו נקרעו המסיכות מפניו של הנבל. לא נוקאאוט היה שם, אלא הבנה מלאה של קהל הצופים הבינלאומי במה בדיוק מדובר. זה היה חשוב לא רק כדי להפריד בין אמת לשקר, אלא כדי לייצר תשתית אחידה לדיון כיצד ייראו המערכות הבאות בדרמה המטלטלת הזאת.

כדי למנוע את הפיכת הדרמה לטרגדיה דרושה פעולה בינלאומית חדה, נחרצת, שתפגע קשות באיראן ותעמיד אותה מול קרני הדילמה. מדובר בסנקציות משמעותיות שיפגעו במערכת הבנקאית-כלכלית-מסחרית שלה (בדגש על כסף ונפט), ויגרמו - במקרה האופטימלי - לעם האיראני להתקומם על מנהיגיו, ובמקרה הריאלי - למנהיגים לנקוט צעדים (עד כדי השהיה חלקית או מלאה של הפרויקט) לפני שזה יקרה. בדרך לסנקציות תאיים איראן, תפעיל את רוסיה וסין, ותנסה כל תרגיל בספר (לרבות אפשרות של חימום הגיזרה הדרומית) כדי לעכב, לשבש ולדחות את רוע הגזירה. מנגד יעמדו האמריקנים עם מבחן מנהיגות ממשי למעמדם (הנשחק), ועם נשיא שזקוק להישג בינלאומי בשנת בחירות. בישראל ימתינו בצד, וימשיכו להדגיש: כל האופציות על השולחן.

ולמרות האיום הגלוי, ישראל היא לא הסיפור עכשיו. איראן הגיעה לרגע האמת, מול כל העולם. הרבה טובים נגד רע אחד, ותקווה שהמלל היבש שפורסם אמש בווינה יסלול, למרות הכל, את הדרך למניעת תרחיש הבלהות של איראן גרעינית.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 1

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו