יומני זקן: הציבור קיבל שיעור חשוב

קלטות ויומני שולה זקן, שהוצגו והושמעו בחקירה הראשית והנגדית במשפטו של אהוד אולמרט, אינן ההצגה הטובה בעיר, אלא הכואבת והמשפילה ביותר. היה חשוב שהציבור ייחשף ללא תיווך אל הקרביים של השחיתות השלטונית, חשוב שיראה וישמע כיצד דפוס העבריינות פועל, איך שולחים זרועות ומשתלטים על צומתי כסף, על ועדות התכנון, מרכז ההשקעות, מינהל מקרקעי ישראל, רשות המסים, זרועות האכיפה. גם אם בסופו של דבר עדותה של זקן לא היתה תורמת מאומה לתוצאה משפטית - חשיבותה היא בכך שהציבור נחשף אל כל אלו.

אולמרט לא יצר את השיטה, הוא שיכלל אותה. הוא לא נהנתן שנשבה במנעמי החיים הטובים של סיגרים, עטים, אאודי 8. הוא הבין שהשכפ"ץ למעשיו הוא עטיפה של מקורבים, של תקשורת אוהדת, ולכן הוא רכש את כל אלה במינויים ובשלמונים כבדים, הוא דחף בעורמה את טובי חבריו לעמדות מפתח, הקפיד שכל מידע שמגיע לגורמי האכיפה יגיע לידיעתו - והכל בסיוע המרכזת הנאמנה, בסיוע עורכי דין קרובים, ובעיקר - תקשורת קרובה ומגוננת.

• • •

"הוא אחד מראשי הממשלה הטובים שהיו פה", ממשיכים לזעוק מלחכי הפנכה והמגוננים בעלי העניין. דווקא הקלטות, הם חושבים, ישפיעו לטובה בתיק הולילנד כי מהן אולי יגיע הזיכוי בעליון. כי אולי שולה זקן תרשיע את אולמרט בתיק טלנסקי, אבל הם מוצאים סימנים שהיא תסייע לו בהקלטותיה בעליון. איך? לאלוהים הפתרונים.

מי שמינה לשר הביטחון את עמיר פרץ כדי להמשיך לשלוט במשרד האוצר, לא יכול להיחשב לאחד מראשי הממשלה הטובים. מי שבמהלך מלחמת לבנון השנייה אירח בביתו, על פי הרשום ביומני שולה זקן, את פרנק לואי ורקח את ניסיון ההשתלטות על בנק לאומי בשעה שמיטב לוחמינו מתבוססים בבוץ הלבנוני, לא יכול להיות חלק מההצגה הטובה בעיר.

מי שעסק בראש ובראשונה בשליחת יד עמוק לקופה הציבורית ובהשחתה שיטתית של כל חלקה טובה, לימד כי לבודדים מוכשרים, מאוגדים וממודרים - סוג של שותפי סוד ללא בקרת אמת, ללא מורא משלטונות ומזרועות האכיפה - יש היכולת להשתלט באמת על מוקדי הכוח והכסף ולסמא את עיני הציבור. כך שמציאות כואבת של מדינת עולם שלישי, שבה בודדים משתלטים על ההון, על התקשורת ובשיעורי המבוא במדעי המדינה מלמדים כיצד מתחוללת מהפכה. השתלטת על בניין הממשלה, הצבא והרדיו - ואתה שליט כל יכול.

הסכנה נשמעת בקלטות שבהן ראש המוסד מדווח לראש הממשלה על כביכול שחיתות מצד שר הביטחון. הוא לא מזדעזע ומעביר את המידע מראש המוסד ליועץ המשפטי לממשלה, אל מתאמת הפעולות, שגם היא פרקטית ומעשית ושואלת היכן הכסף. והראש משיב, כנראה מידיעה אישית - בשווייץ אצל עורכי הדין. והכל, לכאורה. מפיו של אולמרט.

לשמוע, להיעצב, לפעול בנחרצות להשמעת כל הקלטות והיומנים, לנקות את המחנה רק על ידי סילוק כל המעורבים. היום יותר מתמיד "הבודדים" חיים, נושמים ובועטים, הם מפיקים לקחים אמיתיים מ"תקלת אולמרט". גם זרועות האכיפה חייבות בלקחים אמיתיים.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!