כך תנצח את מכבי

אחרי ההפסד לצדביטה זאגרב כבר לא שמענו מאנשי מכבי ת"א את תיאוריית "גם בשנה שעברה", אף שגם בשנה שעברה בנובמבר, אחרי הפסד ליגה משפיל (בדרבי), התייצבה הקבוצה למשחק יורוליג בנוקיה מול לבוראל קוצ'ה והפסידה ללא יוגב אוחיון.

ההפסד לקרואטים, קבוצה עם תקציב קטן פי שליש, הוא סטירה מצלצלת לקונספציה של הנהלת המועדון. מול קבוצה אמריקנית אתלטית הגיעה לישראל חבורה נטולת אמריקנים, שהראתה שבכדורסל חכם ונכון אפשר להתגבר על הכל.

זו כבר לא בושה כשמכבי מפסידה בבית. ב־30 השנים האחרונות רק פעמיים היא שמרה על עונה נטולת הפסדים ביתיים: ב־1991, שנת מלחמת המפרץ שבה שיחקה מכבי רק שש פעמים ביד אליהו וב־2001, שנת הסופרוליג. עם זאת, בחמישי האחרון זה היה יותר מהפסד רגיל.

הפעם האחרונה שבה מכבי הפסידה לקבוצה קרואטית היה בנובמבר 1992 מול ציבונה זאגרב, אז סוג של מעצמה בכדורסל האירופי. גיא גודס היה על קביים וראה איך היא קולעת 21 שלשות בדרך לניצחון 89:110. המאמן אלכסנדר פטרוביץ' צוטט בסיום: "משוגע מי ששומר על קרואטים אזורית".

גיא גודס אימץ את הגנת האזורית/אישית שאותה נקט דיוויד בלאט, שבעצמו אימץ את הגנת ה"אחוזים" של פיני גרשון. זה היה טוב כשבקבוצה שלך שיחקו שאראס וניקולה ווייצ'יץ', שהתקשו לכופף ברכיים בהגנה האישית והיו בלתי עצירים בהתקפה. עם האתלטים שיש לגודס, הוא חייב לחשב מסלול מחדש.

עולם הכדורסל הולך לפתרונות הקלים בשנים האחרונות, ולמרות התרחקות קשת השלוש, הקבוצות זורקות ואף קולעות יותר. כולם מחפשים שחקני פנים שגם קולעים מבחוץ. ריאל מדריד וססארי קלעו יחד 30 שלשות במשחק ביניהן. פנאתינייקוס המטירה 18 מ־26 על פנרבחצ'ה. לא בכל ערב יקבל גודס חבורת נגרים כפי שחזינו בברלין.

ב־25 דקות ללא סופו, מכבי חייבת ללחוץ. עד כה היא לא כופה איבודי כדור על יריבותיה ותלויה יותר מדי באחוזי הקליעה שלהן מחוץ לקשת. אפילו קבוצות בעלות כושר קליעה משתנה כמו ירושלים בערב ניצחו את מכבי.

המשוואה השנה היא די פשוטה: קבוצה שקולעת טוב מול מכבי מ־3 וממעטת לאבד כדורים (פחות מעשרה) תהיה בעמדת ניצחון ברורה, מאחר שבעיית ריבאונד ההגנה של הצהובים עדיין כאן (היריבות באירופה רשמו 15.5 ריבאונדים בהתקפה העונה). כשמכבי ממעטת לרוץ ולקלוע סלים קלים, איך היא תגיע ל־80 נקודות כפי שקיוו גודס וגרשון?