מהדיון המקדמי שהתקיים אתמול בביהמ"ש העליון, ניתן לומר בזהירות את מה שכבר לא ישתנה ככל הנראה בהסכם השכר של הרופאים שנחתם ועליו הוסכם כבר לפני כחודשיים: חובת הדיווח על נוכחות הרופאים כדי לצמצם את תופעת הבריחה של רופאים בכירים לפני תום יום העבודה, חובת רופאים מומחים לתורניות לילה וסופי שבוע (שיעבדו במקביל לרופאים המתמחים), תוספות שכר ניכרות לכלל הרופאים (ממוצע של תוספת 47 אחוזים) עם תוספות גבוהות יותר לרופאים בנגב ובגליל. כמו כן, לא יתקיים דיון בדרישת הרופאים בגוש דן להפעלת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בכל בתי החולים הציבוריים לבחירת הרופא המטפל, במימון ביטוחי הבריאות המשלימים של קופות החולים וביטוחי הבריאות הפרטיים של חברות הביטוח. ואלה בשורות טובות מאוד: ההסכמות שנחתמו בהסכם השכר ולפי הדיון אתמול בבג"ץ נראה שכבר לא ידונו בהן מחדש, עשויות לקדם את השירות הרפואי בבתי החולים הציבוריים. בנוסף לכך, במימוש שלהן יש גם התקדמות לצדק חברתי בשיפור איכות וזמינות הטיפול הרפואי בפריפריה, שתושביה סובלים זה שנים רבות מאוד מטיפול נחות יותר בהשוואה לטיפול הרפואי במרכז הארץ. ביהמ"ש העליון מכיר בכך שהאוצר צריך להתגמש ולשלם תוספות שכר ייחודיות לרופאים המתמחים, מבלי שתינתן עבודה נוספת מצידם, כפי שדרש עד כה. תוספות השכר עשויות להיות בדמות מענקים שנתיים (כ-25 אלף שקלים מדי שנה), אשר יקבלו כל הרופאים המתמחים (במרכז ובפריפריה) במשך כל שנות ההתמחות שנעה בין ארבע לשש שנים. הרופאים המתמחים אמורים למסור היום את החלטתם בקשר להצעת ביהמ"ש, להידבר עם האוצר רק בשם המתמחים ורק על תנאי עבודתם - ולא על כל שאר ועיקר הדרישות הנוגעות בכלל לרופאים המומחים. תהא אשר תהא החלטתם - ביהמ"ש העליון התייחס אליהם כאל קולקטיב שצריך סוף סוף לקבל החלטות באחריות ותוך כיבוד החוק, הציבור ועתיד הרפואה הציבורית. אסור להם להשתמש בנשק ההתפטרות ההמונית, שהיא למעשה מסווה להשבתה פראית ובלתי חוקית ואקדח לרקה של הציבור בישראל.
