כבר בשעות הבוקר, כאשר טיפסתי במעלה הדרך לירושלים כשכולי נושם ונושף, שאלתי שני שוטרים רכובים על סוסים אם גלעד שליט כבר שוחרר. הם סיפרו בהתלהבות שהוא כבר במצרים ושמצבו טוב. לאורך כל המסלול היפיפה למיטיבי לכת התעניינו הצועדים מה קורה עם גלעד שליט. גם כשהגענו עייפים ומותשים לקו הגמר בגן סאקר, שם נערך הפנינג חגיגי, הכריז המנחה: "יום גדול היום לעם ישראל עם שחרורו של גלעד שליט". כבכל שנה יצאתי לצעדה עם שני נכדיי הגדולים ארי (14) וסער (13) וכן עם בני הבכור דרור. מיותר לציין שהנכדים הפגינו כושר טוב יותר מזה של סבא שלהם. התחלנו בגן הקיפוד שבשכונת רמות והמשכנו לעבר עמק הארזים המקסים, שממנו נשקפת מבשרת ציון מצד אחד, ומצד שני היישובים מוצא, בית זית ועין כרם. עברנו סמוך לעיינות תלם, שבו קיימים שרידי מושבה יהודית קטנה מתחילת המאה הקודמת. חלפנו ליד סכר עין כרם, היבש כיאה לימים שחונים אלה, וטיפסנו במעלה השכונה הפסטורלית עם הכנסיות והמנזרים היפים. משם הגענו להר הרצל ואחרי ששתינו הרבה מים המשכנו לרמת בית הכרם, ניות ולעמק המצלבה שבו המנזר היווני אורתודוכסי שנבנה במקום אשר ממנו נלקח העץ לצלב של ישו. כשראינו לנגד עינינו את גן סאקר ואלפי הצועדים שהגיעו לגן בשלושה מסלולים שונים, כבר נשמנו לרווחה. אחרי שקיבלנו את המדליה ואת תעודת המשתתף לא חיכינו להופעתם של אביהו מדינה ושימי תבורי בבמת הבידור, אלא מיהרנו הביתה כדי להיצמד לטלוויזיה ולראות את גלעד שליט חוזר למצפה הילה.
