477 מחבלים שוחררו אתמול מבתי הכלא הישראליים בתמורה לגלעד שליט. רובם שבו לבתיהם ולחיק משפחותיהם, ומעט מהם נשלחו לגלות זמנית ברצועת עזה עד יעבור זעם. בסוריה נמצאת מפקדתו של חמאס, וקשריו ההדוקים של הארגון עם דמשק ידועים לכל. אירוח המחבלים המגורשים מהווה הזדמנות פז עבור בשאר אסד להסיט את אור הזרקורים מן הנעשה בתוך ארצו לעברם של ישראל ושל הפלשתינים. סיוע לחמאס הוא, לפיכך, משום אינטרס סורי ברור. דווקא חמאס שוקל לאחרונה לנתק את קשריו עם דמשק, וזאת בלחץ התנועות האסלאמיות המזדהות עם המתקוממים נגד אסד. בזמן האחרון רבו הדיווחים כי חמאס עשוי להעביר את מטה התנועה לקטאר, שעימה היא מקיימת קשרים הדוקים שנים רבות. קטאר היא בעלת הברית החשובה של ארה"ב במפרץ הפרסי ובעבר הקפידה לקיים קשר הדוק גם עם ישראל. אבל במאמץ לכפות את קשריה עם ארה"ב, ואולי גם כחלק מניסיונה להפוך לשחקן אזורי, היא מנהלת זה שנים רבות משחק כפול שבמסגרתו היא מאירה פניה לא רק לארה"ב, אלא גם לציר הרדיקלי במזרח התיכון. אירוח המחבלים המגורשים בקטאר הוא אפוא מהלך טבעי ומתבקש ממדיניות זו. ולבסוף, טורקיה, שבה יוכלו המחבלים המגורשים ליהנות מהדיל הידוע של "הכל כלול", עתה כשהישראלים נטשו את אתרי התיירות במדינה זו. נכונותה של טורקיה לקלוט מחבלים מרצחים לשטחה אינה עניין של מחווה הומניטרית שנועדה להקל את ביצוע עיסקת שליט. מדובר בחלק ממדיניות שיטתית ומתמשכת המעוגנת בתפיסת עולמה של ממשלת טורקיה הנוכחית, הרואה בחמאס תנועה אחות ובעלת ברית טבעית. התפקיד שממלאת טורקיה בעיסקה מעניק לה מעמד של שחקן אזורי חשוב שלו היא מייחלת זה מכבר. ישראל מקווה כי המחבלים המגורשים לא יחזרו לשטחים. דבר זה תלוי ברצונן הטוב של טורקיה, סוריה או קטאר. עד כמה אי אפשר לסמוך על רצון טוב שכזה מצד מדינות אלו - כבר למדנו בעבר. נותרה מצרים, שושבינתה של עיסקת שליט. יש להניח כי הממשל הנוכחי במצרים יקפיד לשמור על מחויבותו לסיכומים שהוגשו עם ישראל. אבל מה יקרה במצרים בעוד כמה חודשים לאחר הבחירות, אפילו המצרים אינם יודעים. וכך, יש להניח למרבה הצער כי המחבלים המגורשים ימצאו בדרך זו או אחרת, במוקדם או במאוחר, את דרכם חזרה לעזה.
