תת־תרבות אלימה ועבריינית
הדרבי התל־אביבי ידע לאורך ההיסטוריה הרבה רגעים שנחקקו בזיכרון הקולקטיבי של כלל אוהדי הכדורגל. הדרבי של אמש מאפיל על כולם וייזכר כאחד הביזיונות הגדולים שראינו על מגרשי הכדורגל מקום המדינה. מדובר בהרבה מעבר לאירוע מביש. תחושה של חוסר אונים מול תת־התרבות האלימה והעבריינית שמתקיימת בקרב חלק מאוהדי הכדורגל. תקיפת שחקן על ידי אוהד היא שפל המדרגה בספורט.
בלתי אפשרי להבין את ההחלטה של שופט המשחק, ריינשרייבר, לשלוף את האדום לזהבי. גם אם החוקה אומרת שעימות בין שחקן לאוהד דינו הרחקה, הוא היה חייב להבחין שמדובר באירוע יוצא דופן, להפעיל שיקול דעת ולהבליג, אך בבחירתו להיתלות בחוק היבש הצית את התבערה וגזר גם על עצמו הרחקה ארוכה ממגרשי הכדורגל.
האשמה הגדולה היא של איגוד השופטים ששלח את השופט בפעם הראשונה למשחק דרבי. ריינשרייבר הוכיח שאין לו עדיין את הסמכות והניסיון להעביר משחק כל כך מתוח. הוא נראה פשוט אובד עצות ולא יכול היה לעמוד בתוצאות החלטתו.
מייד עם חידוש המשחק טל בן חיים לא חשש לבצע עבירה של אדום משום שידע שהשופט לא ירחיקו, מה שהעיד שהשחקנים לא סופרים אותו יותר כאוטוריטה רצינית. ריינשרייבר לפחות קיבל החלטה אחת נכונה לסיים את המשחק משום שלא נותר כל ערך לספורט בערב כזה.
ערן זהבי הוא כוכב כדורגל בקנה מידה ישראלי אך נעדר קלאסה. שחקן במעמדו היה צריך מזמן להפסיק עם ההתגרויות המטופשות כלפי הקהל האדום. התנועות המיותרות שלו לעבר אוהדי הפועל חיממו את האווירה הלוהטת ממילא, אבל זה בוודאי לא מצדיק את התקיפה המכוערת והאנדרלמוסיה שהתרחשה לאחר מכן. זהבי, שבסך הכל התגונן מול חיית האדם שפרצה לשדה המשחק, מצא את עצמו מורחק.
זה היה מחדל אדיר של חברת האבטחה שאיפשרה לכל כך הרבה אוהדים לפרוץ לשדה המשחק. הסדרנים במגרשי הכדורגל הם בדיחה עצובה, אבל אסור להתבלבל: פריצת אוהדים לשדה המשחק מתרחשת גם בגדולי אירועי הספורט בעולם אבל לא בהקשר כזה של אלימות ושנאה. הכישלון הגדול הוא חינוכי והרתעתי ובזה שום מאבטח לא יכול לטפל. זו תולדה של חינוך לקוי ומערכת משפט שמתייחסת לעבירות במגרשי הכדורגל בסלחנות בלתי נסלחת.
בשוך הסערה, אחרי שרגשות הזעם והתסכול התפוגגו נותרנו עם עצב גדול. עצוב שזו התמונה שתלווה מעתה את הכדורגל הישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו