כל יודעיו ומכיריו הרבים, כמו מוקיריו ואף מתנגדיו-יריביו הרעיוניים והפוליטיים, ידעו כי חנן פורת היה אישיות ייחודית שקורצה מחומר נדיר. דמוי יהלום רב-פנים המתגלה והמאיר בצורות ובגוונים רבים ושונים. הם ידעו כי האמת היהודית, השורשית והציונית בערה בליבו והוא הלך עימה עשרות בשנים. מיום הבינו את משמעות היותו גולה-פליט מביתו אשר בכפר עציון בימי אייר תש"ח, דרך שובו והקמתו מחדש של הקיבוץ כשלושה חודשים מתום מלחמת ששת הימים. תודעה זו היתה הכוח הפנימי והמניע לכל עשייתו הציבורית, בהקמת גוש אמונים, בחיים הפוליטיים בכנסת ומחוצה לה, ובלהט ההקמה והייסוד של עשרות יישובים ברחבי הארץ. גדול היה בתורה, בעל ידיעות רחבות ובעל כישרון הוראה והסברה נדירים בסוגיות עמוקות. אין זו מן ההפרזה לומר כי ידע ללמד ולצטט את כל התנ"ך בעל פה על בוריו. "תלמיד חכם של ארץ ישראל", בכל עומקו ובכל היקפו של המושג התלמודי הזה. קווי מתאר אלו על אהבת עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל שלו - אינם אלא בבחינת נגיעות קלות בגילויים החיצוניים של אישיותו. אצל רבים נצרבה דמותו כמנהיג ציבור המוליך אחריו בכוח הנאום והדיבור, אך כל מי ששמע את חנן מתפלל בינו לבין עצמו או קורא בהטעמה מזמור תהלים, לא יכול היה שלא להתרשם ולהתפעל מן העוצמה הפנימית שהיתה בו. הדמעות מכסות את עיניי וזיכרונות של הליכה יחד במשך יותר מיובל שנים צפים ועולים לפניי. זיכרונות מנפש רגישה ופיוטית המחיה עצמה בשירה כתובה ומנוגנת, במעשי חסד אישי אדירים בכמות ובמהות, באהבת לימוד התורה, בהדרכתה המעשית ובהבנת גנזי סודותיה. כל ימיו ציפה ופעל לשיבת עם ישראל לארצו, לטיפוח מורשתו ורוחו ולבניין ארץ האבות - מדינת ישראל - בית לאומי לתפארת כל הדורות. הכותב הוא רב המושב בית מאיר ויו"ר בית הרב קוק
