ימי המבחן של המחאות

ענן אבק מכסה את עין השמש בזירה הכלכלית-חברתית. לאחר הפוגה בת חודש התנקזו הבעיות הבוערות להכרעה מהותית בתוך פרק זמן קצרצר של 48 שעות. אתמול פרשה זהבית כהן מתנובה והרשתות הגדולות הורידו מחירים, ובעשותן כך הודו למעשה כי עשקו את הציבור במשך תקופה ארוכה; והיום מתכנסת הממשלה לדון בדו"ח הוועדה בראשות מנואל טרכטנברג, וגם הסטודנטים המתונים מאוהלי המחאה החברתית קוראים לשרים לא לאשרו ככתבו וכלשונו; ומחר בבוקר צפויה פרישה מלווה במועקת לב של יותר מ-730 רופאים מתמחים מבתי החולים הציבוריים. בקצרה ראוי להעיר על שלוש ההתרחשויות כפרקי מבוא לדיונים מהותיים:

הרשתות נתפסו בקלקלתן. כהן פרשה כראוי עד לסיום חקירתה וסביר שלא תחזור לנהל את תנובה. מי שצריך היה לפרוש עימה הוא הממונה על ההגבלים העסקיים, שעד למחאת הקוטג' בפייסבוק ולהקמת האוהלים ולשביתת הסטודנטים מול החנויות של רשתות השיווק נרדם בשמירה. היכן הוא היה? מה עשה כל ימות השנה? בכל השנים האחרונות? תנובה ושטראוס חייבות לו תשובה. הוא חייב תשובה לציבור. גם הסבר מה ייעשה כדי שהתופעה לא תחזור.

יש חללים גדולים בדו"ח טרכטנברג למרות שתפיסת העולם שלו נכונה ומדויקת במהותה. מה ערכו של חוק הווד"לים אם הממשלה אינה מזדרזת לשחרר קרקע בזול תוך קביעת מחיר-גג לדיור הציבורי? ומדוע היא נרתעה מלהעניק עדיפות לבוגרי צה"ל בקבלת העדפה בדיור אם לא בגלל החשש מפני תגובת החרדים והערבים, שאינם תורמים לרווחת הציבור? ומדוע אין שיניים חדות יותר למלחמה בטייקונים ואין זירוז של ההשקעה בחינוך? ומה על כ-150 מיליארד שקלים הנעים בעורקי המשק הישראלי בלי לשלם מיסים, ואילו היתה גבייה כהלכה לא היה צורך לפגוע בצורה כה חמורה בביטחון הלאומי.

אך חרף כל התהיות האלה נראה כי פעילי המחאה החברתית לא עמדו עדיין על הברירה העומדת בפניהם: לתבוע מקצה שיפורים בהצעת טרכטנברג כאן ועכשיו, או להיאבק שהיא תבוצע ותמומש. אתמול כבר הונף דגל שחור כאשר ישראל ביתנו וש"ס סחטו התחייבות שהממשלה תדון אך לא תצביע. במצב זה עדיף להיאבק על המימוש כדי שההצעה הנוכחית לא תתמסמס בלחץ של הטייקונים ורשתות השיווק והקבלנים על השרים והח"כים, שייכנעו לכסף הגדול ואפילו הצעת טרכטנברג תישאר כנייר שאין לו הופכין.

הן ברור מה רוצים החרדים - לא להעניק ליוצאי צבא עדיפות בדיור על למדני הכוללים. מוצע, אפוא, בזאת למחאה הציבורית לדחות את המאבק לשיפור דו"ח טרכטנברג לטובת הקרב לביצועו.

לחיילים צודקים שמורה הזכות להתלונן, אבל לא לערוק מעמדתם. שעת התחשבנותם עם הפיקוד תגיע בתום המשמרת. בפי הרופאים המתמחים טענות נבונות וממשיות כלפי הממסד השלטוני, אבל כרגע יש זקנה גונחת במסדרון ופגוע מתאונת דרכים המדמם בחדר המיון, ואסור לנוטשם. בעיקר שהממסד כבר מבין כי שגה ומוכן לתקן חלק מאטימות הלב, והמתווך פרופ' אליעזר רחמילביץ' אינו מבקש יותר מאשר ארכה עד תום החגים. תנו לו אשראי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו